1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה אשר דחתה את בקשתו להעברה לכלא באיזור המרכז.

העותר הינו אסיר פלילי השפוט לעונש מאסר של יותר מ - 8 שנים בגין עבירה של חבלה חמורה, החזקת סכין. תאריך ריצוי מלא - 20/5/18. זוהי כניסתו ה - 6 של העוצר לכלא והוא מסווג בקטגוריה א'.

כתב התשובה :

בקשת העותר נדחתה עקב מחסור במקומות כליאה באגף השמור והעדר אפשרות שחלוף עם אסירים אחרים המוחקים באגפים שמורים. העותר הינו אסיר בעייתי מאוד, שבמהלך תקופת מאסרו ביצע עבירות משמעת רבות. שוהה בכלא שיטה מזה כחצי שנה. במהלך שהותו צבר לחובתו 8 עבירות משמעת בגין אירועים שליליים וחמורים של קטטות, איומים בפגיעה עצמית והצתת תא שירותים ומקלחת. התנהגותו של העותר מעוררת קושי בהעברתו לכלא באיזור המרכז.

למרות התנהגותו, הוחלט ביום 27/4/15 על הוצאתו של העותר מהאגף השמור והוחלט, לפנים משורת הדין, ליתן לו הזדמנות נוספת להשתלב באגף רגיל. ככל שיצליח שילובו באגף הרגיל, יוכל לפנות בהמשך בבקשה מתאימה כדי לבחון את העברתו לכלא אחר במחוז המרכז.

במהלך הדיון הציג ב"כ המשיבה רשימה המפרטת גורמים המסוכסכים עם העותר.

לאחר שבחנתי את טענות העותר ואת תשובת המשיבה, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות.

2

לאסיר ישנה זכות לבקש לעבור מבית סוהר אחד למשנהו, אך אין לו זכות מוקנית להחליט באיזה בית סוהר הוא ישהה. ההחלטה נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים (רע"ב 829/11 סאלם נ' שב"ס, רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שב"ס).

זכות היסוד הנשללת מאדם על ידי עצם המאסר או המעצר הינה הגבלת חופש התנועה ובכלל זה, היא מאפשרת לשב"ס לקבוע את המקום בו האסיר יוחזק (רע"ב 7905/07).

בהחלטתו היכן לשבץ אסירים, מוסמך שב"ס לשקול שיקולים כלל מערכתיים, לרבות סיווג שונה של מתקני הכליאה והן שיקולים פרטניים הנוגעים לעניינו של אסיר מסוים (רע"ב 3097/08).

בית המשפט לא יטה להתערב בהפעלת שיקולים אלה, אלא במקרים של חריגה ממתחם הסבירות.

במקרה שבפני לא מצאתי חריגה שיש בה להצדיק התערבות.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ה, 25 יוני 2015, בהעדר הצדדים.