1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") בדבר תנאי מאסרו.

המבקש טוען כי נגרם לו נזק בריאותי בשל החזקתו באגף 5 במתקן הכליאה שיטה זאת מאחר והוא סגור בתאו כל היום ללא אפשרות להתאוורר דבר אשר מחמיר את מחלת האסטמה ממנה הוא סובל לטענתו. הוא הוסיף וטען כי הוא סובל גם מקלסטרופוביה ועתר להורות למשיבים להשאיר את תאו פתוח במהלך היום.

המשיבים טענו כי המדובר באסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 4 שנים החל מיום 27.9.18. המשיבים טענו כי המבקש כלל אינו מצביע על החלטה מנהלית אותה הוא מבקש לתקוף ולמעשה, הוא מבקש מבית המשפט להתערב בנוהלי מתקן הכליאה מבלי שהציג טעם כלשהו המצדיק זאת. המשיבים טענו עוד, כי המבקש רשאי לפנות לגורמי הביקורת בהתאם לפקודת הנציבות 04.37.00 בדבר "הגשת תלונה על ידי אסיר ואופן הטיפול בה". אשר לגוף העתירה טענו המשיבים כי המבקש מוכר לגורמי הרפואה כמעשן כבד הסובל מאסטמה ומטופל במשאף כאשר לא דווח על התקפים מהם סבל המשיב והוא גם לא ביקר במרפאה בזמן הרלוונטי לעתירה. אשר לטענת המבקש כי הוא סובל מקלסטרופוביה, לא נמצאה תלונה כזו או אבחון פסיכיאטרי מתאים. נטען כי המבקש מוחזק באגף רגיל וכי מאחר שאינו מועסק, הוא רשאי לצאת לטיול במשך 4.5 שעות ולא 3 שעות כפי שהוא טוען. בנסיבות הללו, טענו המשיבים, מדובר בעתירה טורדנית וקנטרנית ויש להורות על מחיקתה על הסף.

2

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

ראשית, מקובלת עלי טענת המשיבים כי המבקש אינו מלין על החלטה מנהלית בעניינו ומכאן, טענותיו אינן ראויות להתברר במסגרת עתירת אסיר.

מעבר לצורך, לגוף העניין, לא מצאתי תימוכין לטענות המבקש כי מחלותיו מצדיקות חריגה מן הנהלים וככלל, גם לא ראיתי דופי או חוסר סבירות בנוהל הקובע ארבע שעות ומחצה מחוץ לתא.

לפיכך, כאמור, לא מצאתי מקום להתערבות כלשהי כפי שמבקש העותר והעתירה, לכן, נדחית.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"א, 25 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.