1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד דוד ונטורה

ב"כ המשיב 2 עו"ד שלי קוטין

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר ראשון למשך 15 חודשים בגין הרשעתו בהובלת נשק נושא ת"פ 3510-06-15 (בית משפט המחוזי בירושלים) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 3.3.16 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי תוכנית רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר העדיפה את שחרורו של העותר בתום מלוא תקופת מאסרו ללא כל תוכנית טיפולית, שכן הוא גם לא עבר תוכנית טיפולית במהלך מאסרו בשל יתרת מאסר קצרה, על פני שחרורו 3 חודשים לפני מועד שחרורו המלא בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א שנותנת מענה לבעיותיו.

2

ב"כ העותר טוען כי הוועדה לא התחשבה בהיותו של העותר אדם מבוגר, נורמטיבי עד ביצוע העבירות נושא מאסרו וחזקה עליו שיידע להתמודד עם המציאות מחוץ לכלא, בפרט כשעל פי חוות דעת רש"א הוא אינו בעל דפוסים עברייניים.

ב"כ העותר טוען כי דווקא המשך שהייתו של העותר במאסר יחד עם עברייניים מזיקה לו יותר, הוא לקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה עליהם ובושה מפני ילדיו הנורמטיביים.

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו של העותר על תנאי וטוענת כי העותר הוכיח במעשיו ובנתוניו האישיים שהוא איננו ראוי לשחרור מוקדם שכן אלה מצביעים על מסוכנותו, כפי שעולה גם מהמידעים החסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו.

ב"כ המשיב הביעה גם את עמדת משטרת ישראל המתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר בשל קשריו עם משפחות פשע ועם הימורים, שיש בהם כדי להבהיר שלא זנח את דרכו העבריינית ומשכך הוא עלול לסכן אותו ואת האחרים.

ב"כ המשיב 2 מתייחסת גם לעמדת גורמי הטיפול לפיה אמנם העותר הביע נכונות לקחת חלק בהליך טיפולי אך גורמי הטיפול התרשמו שהוא ממזער מחומרת מעשיו ולא מתחרט עליהם.

גורמי הטיפול כתבו כי ברבעון הראשון של 2016 עתידה להיפתח קבוצה טיפולית ואם יחפוץ בטיפול, תיבחן התאמתו להשתתף בה, אך הדבר לא קרה, לטענת ב"כ העותר, מסיבות שאינן קשורות בעותר.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא שקלה את כל השיקולים הראויים על מנת להחליט בדבר שחרורו המוקדם של העותר ואין בכך שהעדיפה את שחרורו לאחר תום מאסרו המלא על פני שחרורו 3 חודשים לפני כן בתוכנית טיפולית של רש"א כדי להפוך את ההחלטה לחסרת סבירות.

הוועדה לא התעלמה מנתוניו האישיים של העותר אך זקפה לחובתו, ובצדק, את המידעים החסויים שהוצגו בפניה ובפנינו שמעלים לא רק התנהגות אלימה של העותר במהלך מאסרו אלא גם המשך עיסוקים בתחום ההימורים שגם אם העותר עסק או מתכוון לעסוק בהם מחוץ לבית הסוהר, הרי אין מקום להם בתוך תחומי בית הסוהר.

3

עיון בתוכנית רש"א מעלה שאין בה כדי לאיין את מסוכנותו של העותר, כפי שעולה בבירור מהתנהגותו נושא מאסרו, עליה הוא לוקח אחריות חלקית בלבד ואין להרהר אחרי התרשמות גורמי הטיפול, שמכירים את העותר ממהלך מאסרו, לרבות בשלב המעצר, לפיה רצונו של העותר להשתלב בהליך טיפולי הוא רק מהפה אל החוץ, דבר שבא לביטוי בדברי בא כוחו כי לאחר שחרורו בתום תקופת מאסרו הוא לא יפנה לאפיק הטיפולי.

לאור כל האמור לעיל, החלטת הוועדה נושא העתירה היא החלטה מוצדקת וסבירה ואנו דוחים את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ב' אייר תשע"ו (10 מאי 2016) במעמד ב"כ הצדדים והעותר.