עת"א 22005/07/22 – מחמוד אבראהים נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים,מדינת ישראל
בית משפט המחוזי מרכז-לוד |
|
|
|
עת"א 22005-07-22 אבראהים(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופט דרור ארד-אילון
|
|
עותרים |
מחמוד אבראהים (אסיר)
|
|
נגד
|
||
משיבים |
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל
|
|
|
העותר: עורכי הדין חן מאירי יוסי זילברגר, ירון גיגי
ב"כ המשיב: עו"ד שירלי לוגסי
החלטה
בעתירה זו, השאלה שהוצגה בפני בסיומו של הדיון שהתקיים ביום 20.7.22, היא האם להתיר את יציאתו בליווי של העותר לחתונת אחותו, שאמורה להתקיים בבית הסב בנוכחות בני משפחה ביום 23.7.22 (מחר).
לאחר עיון, ולא בלי התלבטות, מצאתי שאין להתערב בהחלטת משיב 1 (שב"ס) שלא להתיר את היציאה המבוקשת.
1.
העותר עצור עד תום ההליכים מחודש
אוקטובר 2020, לפי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. מלכתחילה הוגש כתב האישום נגד
העותר בעבירת רצח, במהלך ניהול המשפט הגיעו הצדדים להסדר טיעון, וביום 26.4.20
העותר הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של המתה בקלות דעת לפי סעיף
2
2. מלכתחילה, הפנה העותר את בקשתו לחופשה חריגה לצורך החתונה, לבית המשפט שדן בתיקו העיקרי בגדרה של בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר. המדינה התנגדה, וביום 10.7.22, בית המשפט דחה את הבקשה ללא דיון, בקבלו את טענת המדינה שדרך המלך לבחינת בקשה זו היא בפניה לגורמי שירות בתי הסוהר, בהפנותו לבש"פ 5857/17 מדינת ישראל נגד קורובקוב, ולבש"פ 4551/22 סטופינצקי נ' מדינת ישראל.
3. לנוכח קביעת בתי המשפט, ש"חופשה מהמעצר אינה עולה בקנה אחד עם המעצר ועם תכליתו" (בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל (2002)), הרי שלמעט מקרים חריגים ויוצאי דופן, הדרך העומדת בפני עציר המבקש לצאת מבית הסוהר לזמן קצר מטעם מיוחד (כמו חתונת בן משפחה מדרגה ראשונה), היא בפניה לשב"ס בבקשה ליציאה באבטחה (בליווי), מכוח פקודת הנציבות 04.40.01 "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: הפקודה), כפי שהנחה בתי המשפט העליון בהחלטות לעיל (וראו לפירוט בהחלטתי בעת"א 29713-07-22 חרירי נ' שירות בתיה הסוהר (21.7.22)).
4. בפועל, משדחה המשיב את בקשת העותר לחופשה חריגה, ומשדחה בית המשפט שדן בעניין הפלילי את הבקשה לעיון חוזר, הגיש העותר את העתירה דנן שבה ביקש להוציאו לחופשה לצורך החתונה.
5. בהחלטתי מיום 12.7.22 ביקשתי מהמשיב להתייחס לבקשה בין בקשה לחופשה ובין כבקשה ליציאה בליווי, ואף לשאלת הפורום המתאים לבירור הבקשה. משלא נתקבלה תשובה (כנראה בשל תקלה של המשיב), קבעתי את הדיון למחרתו, ביום 19.7.22.
6. בדיון מיקדה ב"כ המשיב הציגה את התנגדות המשיב ליציאה לחופשה חריגה, ומיקדה את טענתה בכך, שהאירוע מתקיים בבית בן משפחה, שלא ניתן לקיים בו מעקב הולם על הבאים והיוצאים; שמספר המשתתפים (כ-30 בני משפחה לפי רשימה שצורפה לעתירה) רב מכדי שאפשר לוודא שלא תעשה פעילות חריגה, והן בשל "סיכון אינהרנטי" לצוות הליווי, ככל שיהיה מדובר בליווי. כן הוצג בפני בהסכמת ב"כ העותר חומר מודיעיני.
7. גם ב"כ המשיבים מיקדו את בקשתם בחופשה חריגה, והצביעו על האמון שניתן לתת בעותר לנוכח ההתפתחות במשפטו ובכלל זה קבלת אחריות לעבירה חמורה, אך חמורה פחות מזו שהואשם בה; התנהגותו הטובה בכלא במשך תקופה של כשנה ותשעה חודשים, היותו אסיר תומך שהיא פעילות המחייבת מתן אמון ואף יש בה ביטוי להתנהגות טובה ומסייעת לזולת, העובדה שמדובר באירוע מצומצם וביציאה לשעות ספורות, לחשיבות של האירוע לעותר, לנישאים ולמשפחה, ולנכונות העותר לכל תנאי שיוצב בפניו ובכלל זה שינוי ברשימת המוזמנים ואף במיקום החתונה.
3
8. בסיום הדיון, לנוכח העובדה שהמשיב לא התייחס כלל לאפשרות של יציאה בליווי, ביקשתי לקבל את התייחסותו לכך ובכלל זה את התייחסות הגורמים השונים האמונים על כך, ואפשרתי לב"כ העותר להגיב. כן המלצתי לצדדים לנסות ולהידבר.
9. אתמול, 21.7.22 בצהריים קיבלתי את עמדת המשיב, ללא מסמך שנערך אצל המשיב (קרי ללא פירוט עמדת עו"ס, קצין אסירים, מפקד בית הסוהר והמחוז). בעמדת המשיב נכתב רק שהמשיב מתנגד בין היתר משום שהעותר עצור בעבירת רצח, והוצגה עמדת סגן קמב"ץ המחוז, לפיה מדובר באירוע במקום ציבורי שבו לא ניתן לפקח ולנטר את תנועת הבאים, שהחומר המודיעיני מלמד על סכסוך משפחות ועל סיכון לעותר ולצוות הליווי.
10. עד לכתיבת החלטה זו לא התקבלה תשובת ב"כ העותר.
11. לאחר עיון בנימוקי המשיב, נראה שלא כל הנימוקים יכולים לעמוד. האירוע אמור להתקיים בבית בן משפחה ולא ב"מקום ציבורי" (ובכך הוא עומד בדרישת סעיף 4 רישא לפקודה), וככל הנראה לא נערכה כל בדיקה האם אפשר לנטר ולפקח על הבאים בבית זה, וזאת על אף שהפניתי את המשיב לבחון יציאה בליווי כבר ביום 12.7.22. במובן זה לא ראיתי פגם במקום האירוע, ואילו זה היה המכשול היחיד, אפשר היה לקבוע תנאים לפגישה רק עם קבוצה מצומצמת מבין המשתתפים.
12. בניגוד לאמור, כיום עצור העותר בגין עבירה של המתה בקלות דעת - שהיא עבירה חמורה ביותר, אך אינה עבירת רצח כנטען. העובדה שהעותר הורשע פועלת במידה מסוימת לחובתו, ומנגד מקרבת את מעמדו למעמד של אסיר. לכן אפשר שהוצאתו מנוגדת פחות לתכלית המעצר, משלא הובאו בעניין זה טיעונים מסודרים, לא מצאתי להידרש לו. די בכך שלשאלת היציאה לחופשה, חומרת העבירה נכון להיום פחותה במידה ניכרת (שכן נשללת ממנה כוונה או אדישות לפגיעה בחיי אדם).
13. בעניין הסיכון לצוות הליווי, אכן אין בחומר המודיעיני שהוצג בפני ידיעה המצביעה במישרין על סיכון לצוות הליווי, ואף לא חוות דעת מפורטת של סגן קמב"ץ המחוז כדי שניתן יהיה לבחון את העניין כנדרש (ראו: עת"א (מרכז) 69944-05-18 בן שמחון נגד שב"ס (2018)). מנגד אין להקל ראש בסיכון מעין זה, בוודאי כאשר יש יסוד לטענה שלעותר יש סכסוכים העלולים להוליד סיכון במקרה של יציאתו מהכלא.
14. לטענה בדבר מעורבותו של העותר בסכסוכי משפחות, יש יסוד בחומר המודיעיני (למשל ובשים לב למועדי הידיעות 3562663, 3803951, 3648423, 3950905). יתירה מכך, יש בחומר המודיעיני ידיעות שאף שוקלות נגד הוצאתו של העותר אף בליווי (למשל: 3878228; שלא הובהר האם היא אומתה או הוצלבה).
4
15. אכן, המשיב לא הציג כנדרש את הנמקתו ואת עמדת הגורמים השונים, ואף חלק מהנימוקים שהוצגו בפני אינם יכולים לעמוד או שהם אינם חזקים כפי שנטען. אולם טעמים משמעותיים עומדים על כנם, ויש בהם כשלעצמם (גם ללא הטעמים הנוספים), כדי להצדיק את החלטת המשיב. כפי שנפסק ברע"ב 3225/22 שירות בתי הסוהר נ' אליאב (2022), הפתח בבקשה ליציאה בליווי רחב יותר (קרי, אפשר בנסיבות מתאימות לאשר יציאה לליווי גם כשאין לאשר יציאה לחופשה חריגה), אולם מנגד בעניין זה יש לשירות בתי הסוהר שיקול דעת רחב, אשר כידוע לא בנקל יתערב בו בית המשפט לעניינים מנהליים. כך בפרט בעניינים הקשורים להיבטי בטיחות ואבטחה.;
16. בתשובתו המשלימה, הציע המשיב לאפשר השתתפות בחתונה באמצעות היוועדות חזותית, ואף לקיים ביקור פתוח עם האחות ובעלה, וככל שהעותר מעוניין בכך, המשיב יעמיד בפניו את האמצעים להשתתף בהיוועדות חזותי במועד החתונה, ויקיים ביקור כאמור, במועד שייקבע.
17. לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.
18. בשל הקרבה לאירוע, תודיע המזכירות על ההחלטה לצדדים בטלפון.
ניתנה היום, כ"ג תמוז תשפ"ב, 22 יולי 2022, בהעדר הצדדים.
