1

העותר מבקש בעתירתו כי בית המשפט יורה למשיבים לשחררו מן המאסר במסגרת שחרור מנהלי, זאת בטענה כי הוא חולה סכרת ומחלתו אינה מאוזנת, הוא חושש מהדבקה בנגיף הקורונה כאשר הוא מצוי בתוככי מתקן הכליאה והוא נמצא כבר בתוקפת המאסר המאפשרת שחרור מנהלי.

בא כוחו של העותר הרחיב בדיון וטען כי בניגוד לטענת המשיב בתגובתו, יש למשיב שיקול דעת גם כאשר המדובר בשחרור שהוא שחרור מנהלי וכאשר המדובר באסיר המצוי בסכנת חיים, אם יידבק חלילה בנגיף קורונה, יש מקום להפעלת שיקול דעת ולהורות על שחרור.

ב"כ העותר טען כי נעשתה טעות כאשר שוחררו אסירים רבים באופן שרירותי וכעת, מצבת האסירים אינה מאפשרת, לכאורה, שחרור של נוספים, כאשר יש בהם ששחרורם מוצדק בנסיבות. ב"כ העותר טען כי סעיף 68ג(א) לפקודת בתי הסוהר מחייב הפעלת שיקול דעת והפנה בעניין זה כדוגמא לסעיף 68ד(ג).

ב"כ המשיבים הבהיר כי לשון החוק אינה מותירה שיקול דעת. האסירים המשוחררים אינם נבחרים על פי נסיבות כאלו או אחרות, אלא הרשימות נקבעות בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. ככל שהעותר רוצה לעתור לשחרור מוקדם הוא יכול לפנות לועדה המתאימה, אך ערוץ זה של עתירה מנהלית המכוונת לכך שלא שוחרר בהתאם לסעיף 68 לפקודה - אינו מתאים.

2

אחר ששמעתי רוב קשב את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערבות ודין העתירה להידחות.

עיון בסעיף 68 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 מלמד כי אין למשיב שיקול דעת, אלא הוא פועל במסגרת תקן הכליאה שנקבע על ידי השר הממונה. אין המדובר בזכות הנתונה לאסיר ובכלל, המדובר בקיצור של תקופת המאסר אשר נובע מאילוצים שהם במהותם מחסור במקומות כליאה. מחסור זה אינו תלוי בנסיבות כאלו או אחרות של אסיר זה או אחר, אלא נקבע על פי אותו תקן כליאה מחד ומספר האסירים בנקודת זמן מאידך.

מכאן, אין למחלתו של העותר דבר עם השחרור המנהלי. ככל שיימצא בכל נקודת זמן כעת, כי יש להורות על שחרור מנהלי, יזכה המשיב ליהנות מכך, אם ייקבע כי הוא זכאי להיכלל בקבוצת המשוחררים בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

ככל שחפץ העותר לפנות בבקשות הקשורות במצב בריאותו, רשאי הוא לעשות כן בערוץ המתאים. עתירה כנגד אי-שחרור מנהלי - אינה מתאימה בנסיבות אלו.

לפיכך, אני מורה על דחיית העתירה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לעותר בעצמו ולב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א חשוון תשפ"א, 29 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.