1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד אניס אמירא

ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 12 שנות מאסר בגין הריגה וביום 27.9.17 החליטה ועדת השחרורים על שחרורו על תנאי בתנאים שקבעה בסיפא החלטתה.

היועמ"ש לא השלים עם החלטת הוועדה והגיש עתירה כנגד החלטת השחרור הנ"ל, אשר נידונה ביום 9.10.17 ומתן פסק הדין בה נקבע ליום 22.10.17.

בין לבין מבקש העותר לצאת לחופשה בצימר בבנימינה, אותה קבע לאחר החלטת הוועדה ולפני הדיון שנקבע בעתירה שהגיש היועמ"ש.

ב"כ המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה וטוען כי כאשר שחרורו של העותר על תנאי תלוי ועומד והוא ממתין להחלטה של בית המשפט האם לבטל את שחרורו על תנאי או לדחות את עתירת היועמ"ש בעניין זה, קיים חשש שימלט מאימת הדין, גם אם לא הפר את תנאי חופשותיו הקודמות אליהן יצא לפני החלטת הוועדה.

אינני מקבל את עמדתו של ב"כ המשיב שכן על פי פקנ"צ שב"ס אין העובדה שאסיר ממתין לפסק דין של בית המשפט בעתירה שהגיש היועמ"ש על שחרורו על תנאי מצדיקה שינוי בתנאי החופשות או בוודאי אינה מונעת את יציאתו לחופשות כפי שיצא קודם לכן.

2

במקרים קודמים בהם הורתה ועדת השחרורים על שחרור על תנאי הורה בית המשפט במפורש כי אין לשנות את מקום מאסרו של אותו אסיר או את התנאים במהלך מאסרו, לרבות יציאתו לחופשות, כאשר איננו מתעלמים מהחשש הנ"ל של המשיב.

כך עשה גם בית המשפט לאחר שקיבל עתירת היועמ"ש וביטל את שחרורו על תנאי של אותו אסיר על מנת שתנאיו במהלך מאסרו לא ייפגעו למצער עד להגשת בקשה לרשות ערעור בבית המשפט העליון או עד למתן החלטה על ידי בית המשפט העליון, לפי המוקדם.

אינני רואה סיבה לשנות את עניינו של העותר מעניינם של האסירים האחרים ומבלי להביע דעה בגורל העתירה שהגיש היועמ"ש על שחרורו על תנאי של העותר, אני מורה למשיב שלא לשנות את תנאי מאסרו של העותר, לרבות יציאתו היום לחופשה נושא העתירה, עד מתן החלטה אחרת.