1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") כנגד החלטת נציבת שב"ס מיום 1.9.22 המורה על ביטול החלטה קודמת שלה, אשר אישרה את יציאתו לחופשה.

המבקש טוען כי ביום 24.1.22 ניתנה בעניינו המלצת ועדת אסירי עולם לשילובו בסבב חופשות אולם נציבת שב"ס לא אישרה זאת לאור מידע מודיעיני חדש בעניינו. על החלטה זו הוגשה עתירת אסיר אשר נדחתה ביום 16.2.22. בתאריך 25.5.22 התכנסה שוב ועדת אסירי עולם ודנה בעניינו של המבקש. הועדה שבה והמליצה לשלבו בסבב חופשות וביום 1.6.22 החליטה נציבת שב"ס לאשר זאת. בטרם הוצא המבקש לחופשה המיוחלת, התקבל מידע מודיעיני בעניינו ובעטיו התכנסה שוב ביום 21.8.22 ועדת אסירי עולם אשר המליצה לנציבת שב"ס לבטל את החלטתה ולמנוע מן המבקש חופשות. בהתאם להמלצת ועדת אסירי עולם, החליטה נציבת שב"ס ביום 1.9.22 לשנות את החלטתה מיום 1.6.22 וקבעה כי אין לשלב את המבקש בסבב החופשות כעת. על החלטה זו מלין המבקש. המבקש טען כי בחלוף השנים עבר דרך ארוכה מאד ומשמעותית במהלכה נגמל מסמים, השלים תוכניות טיפול ושיקום, תפקד כתומך אסירים וזכה לשבחים והמלצות מגורמי הטיפול. ב"כ המבקש טען כי יש לבחון באופן מדוקדק האם אותו מידע מודיעיני שהוביל לשינוי ההחלטה, מצדיק אכן את ביטול שילובו של המבקש בסבב חופשות.

המשיבים טענו כי המדובר במידע מודיעיני סודי, עדכני ורלוונטי אשר התקבל והצדיק את שלילת החופשה.

2

זאת ועוד נטען כי יציאת אסירים לחופשה מעוגנת בסעיף 36 בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971 ובפקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00 בדבר "חופשת אסירים" אשר קובעת כי חופשה אינה זכות קנויה הניתנת לאסיר ומכל מקום יציאה לחופשה נבחנת על יסוד מידע מודיעיני עדכני, התנהלותו בתוך כותלי בית הסוהר וכיוצא בזה. במקרה כאן, נבחנה יציאתו לחופשה של המבקש על ידי ועדת אסירי עולם ולאחר מכן הועברה הסוגיה להחלטת נציבת שב"ס. המשיבים טענו כי ההחלטה מבוססת על מידע מודיעיני סודי כזה אשר הצדיק את ביטול החלטה המתירה יציאה לחופשה.

המשיבים טענו כי ההחלטה התקבלה לאחר שנשקלו כל השיקולים בעניינו ואחר שהועדה מצאה כי יש טעם המצדיק לבטלה. המשיבים טענו כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה, באופן המצדיק התערבות בה ובכלל זה נטען כי בית המשפט בבואו לבחון החלטה מנהלית אשר התקבלה בעניינו של המבקש, עושה זאת בכלים מנהליים ובכלל זה הוא אינו מחליף את שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים בשיקול דעתו. המשיבים טענו כי לא נפל פגם בהחלטה המצדיק להתערב בה ועל כן עתרו להורות על דחיית העתירה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שהוצג בפניי המידע המודיעיני אשר הוביל לשינוי ההחלטה בעניין חופשותיו של המבקש, הגעתי למסקנה כי לא אוכל להיעתר לבקשת המבקש ולהתערב בהחלטת נציבת שב"ס.

עניינו של המבקש מוכר לי היטב ולאורך כל התקופה האחרונה שבה הוא מנהל מאבק על מנת לזכות בסבב חופשות. פעם אחר פעם נדמה כי המבקש עומד לזכות בחופשה המיוחלת, אולם לאחר שעולה מידע בעניינו, מבוטלת החופשה. אין ספק כי התנהלות זו גורמת למבקש לעגמת נפש ולאכזבה קשה. עם זאת, בחינת המידע המודיעיני כאמור מלמדת על מעורבות ממשית, לכאורה, של המבקש בעולם הסם. אין המדובר במידע מודיעיני בודד אלא במספר מיידעים הקושרים את המבקש, באופן אישי, לסמים. מכאן, איני מוצאת חוסר סבירות בהחלטת הנציבה לשנות את החלטתה הקודמת ולאסור על המבקש לצאת לחופשה. לאמור יש להוסיף כי על פי פרוטוקול הדיון, הומלץ להשלים בדיקות מודיעיניות בעניינו של המבקש והדבר יאפשר לדון פעם נוספת בתנאי המאסר.

לאור ההתקדמות הממשית מצד המבקש בפן הטיפולי, אמליץ כי המשיבים יפעלו, אכן, לבצע בדיקות מודיעיניות בגין אותם מיידעים, וזאת בהקדם, כך שניתן יהיה לשוב ולבחון את הנושא בקרוב.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית העתירה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, י"ח אלול תשפ"ב, 14 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

3