עת"א 20302/08/19 – בן יפרח נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
עת"א 20302-08-19 יפרח נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
|
1
בפני |
כב' השופט דניאל בן טולילה
|
|
עותר |
בן יפרח
|
|
נגד
|
||
משיב |
שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים
|
|
החלטה |
עתירה דחופה זו עניינה בקשה להוצאת העותר ללוויית אמו שנפטרה במפתיע היום בשעות הצהריים, כאשר הלוויה עצמה עתידה להיערך גם כן היום בשעה 21:00. (האסמכתאות הרלוונטיות צורפו לעתירה)
רקע נדרש:
העתירה "נפתחה מרחוק" בשעה 17:31. בשים לב לחלון הזמנים הקצר, בית משפט הורה על קבלת תגובה בכתב של המשיבים, גם אם תמציתית, עד השעה 19:15.
תגובה שכזו הוגשה על ידי עו"ד רועי קליפה, ובה מפורט, כי מדובר במי שהינו בסטטוס של "עצור עד החלטה אחרת" בגין עבירה של חבלה חמורה. בקשתו של העותר ליציאה בליווי על ידי שב"ס נדחתה נוכח כך שמדובר באסיר רצידיביסט, קיומו של חמ"ן שלילי עדכני והתנהגות שלילית גלויה.
עוד מפורט בתגובה, כי הלוויה מתקיימת בנוכחות קהל רב שלא ניתן לצפייה, נתון המגביר את המסוכנות הנשקפת לסגל וכאשר סד הזמנים הקצר מקשה באופן ממשי להיערך להוצאתו.
2
לאור האמור, ובהתאם לפקנ"צ 04.17.0 שיקולי הביטחון אינם מאפשרים להיעתר לבקשה. בסיפא של התגובה, מפורט כי בית הסוהר המליץ על הוצאתו של העותר במהלך ימי השבעה לקבר או לטקס האזכרה כחלופה.
דיון והכרעה:
הלכה למעשה, כבר בשעת פתיחת הבקשה, עריכתו של דיון הייתה בלתי מעשית, נוכח שעת הלוויה היעודה 21:00. כך הם פני הדברים ביתר שאת בשעת כתיבתה של החלטה זו 20:15. יצוין, כי עובר לכתיבת ההחלטה, התבקשה המזכירות לברר בשנית מול בא-כוח העותר האם שעת הלוויה נותרה בעינה, ונמסר מפיו ששעת הלוויה נקבעה לשעה 22:00. עוד נמסר על ידי עו"ד יפתח, כי הוא מצוי בתל-אביב, ומשכך לא ניתן לערוך דיון באופן מידי. דחייתה של הלוויה משעה 21:00 לשעה 22:00, אינה משנה את תמונת הדברים.
במצב דברים שכזה, חרף אי הנוחות הרבה הכרוכה בדבר, אין לו לבית המשפט להחליט על סמך הנתונים שמופיעים בפניו, ואלו עם כל הצער שבדבר, אינם מאפשרים הוצאתו של העותר ללוויה.
הדברים אמורים נוכח האמור בתגובת המשיבים (שחזקת התקינות המנהלית עומדת להם), תגובה העומדת על מספר נתונים חלופיים שמונעים הוצאתו משיקולי ביטחון. יתרה מכך, אף אם בית משפט היה קובע אחרת לאחר שהיה שומע טיעוני הצדדים, נדרש באופן ישיר למידעים ולנתונים הצריכים לעניין, נדמה כי, לא ניתן היה בחלון הזמנים הקצר, להיערך להוצאתו של העותר מבחינה לוגיסטית והאבטחה הנדרשת ללוויה.
העותר ומשפחתו מכבדים את המנוחה בהתאם להלכות "איסור הלנת המת" ומשכך עורכים את הלוויה מוקדם ככל שניתן. לשעת הלוויה השפעה על הליך הבירור המתבקש בנסיבות עתירה זו (וזאת מבלי שיש בכך כדי ללמד שהחלטת בית משפט, לו היה נערך דיון שכזה, הייתה משתנה לכאן או לכאן).
חזקה על שב"ס, כאמור בתגובתו, לאחר שיבחן את הנסיבות, שיוציא את העותר במהלך ימי השבעה לקבר או לטקס האזכרה.
בית משפט משתתף בצערו של העותר.
3
לאור האמור, העתירה נדחית.
מזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים ותוודא קבלתה טלפונית.
ניתנה היום, ז' אב תשע"ט, 08 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
