1

1.      בפני עתירת אסיר כנגד החלטה נטענת של המשיב שלא לאפשר לו לצאת ל"לחופשה מטעמים מיוחדים" לצורך השתתפותו באירוע בר-המצווה של אחיו שעתיד להתקיים ביום 7.7.22.

2.      לטענת העותר, נמסר לו בעל-פה כי לא יתאפשר לו לצאת לחופשה מטעמים מיוחדים לצורך השתתפותו בחגיגת בר-המצווה.

2

3.      המשיב עותר למחיקת הבקשה על הסף נוכח אי מיצוי ההליך המנהלי מקום בו נוכח עיתוי הגשת הבקשה המנהלית לצאת לחופשה מטעמים מיוחדים, טרם נסתיים הטיפול בה, טרם נבחנו כל הנתונים הנדרשים למתן החלטה מושכלת, ועל כן גם לא מוצה ההליך המנהלי, תוך שלעניין זה, טען המשיב כי לא בכדי נקבע בפקנ"צ פרק הזמן הנדרש להגשת בקשות מעין זו על מנת לאפשר את הבדיקות הנדרשות.

השתלשלות העניינים:

4.      ביום 3.7.22 (יום א' בשבוע) הוגשה העתירה דנן, נגד החלטת המשיב שלא לאפשר לעותר לצאת לחופשה ולהשתתף באירוע בר המצווה של אחיו. בעתירה ציין העותר כי בקשתו לצאת לחופשה מטעמים מיוחדים נדחתה: "בעל-פה, היום" (3.7.22) על אף שסווג בקטגוריה ב'-1.

5.      ביום 4.7.22 ניתנה החלטת בית משפט בה הורה לעותר להשלים העתירה על דרך של ציון מועד הגשת הבקשה המנהלית ולציין האם עמדה במועדים הקבועים בפקנ"צ, ולמשיב להגיש תגובתו עד ליום 5.7.22 בשעה 12:00.

6.      ביום, 4.7.22, הגיש ב"כ העותר תגובה, שאליה צורפה ההזמנה לאירוע בר-המצווה, ובה, לאור הוריית בית המשפט, ציין ביחס למועד ההגשה: "העותר הגיש בקשה לחופשה חריגה לפני כחודש לערך". עוד הוסיף כי ביום 29.6.22, התקיים דיון ביחס לשחרורו המוקדם ברישיון והבקשה נדחתה וכי לאחר דחיית בקשתו לשחרור מוקדם, ביקש את בא כוחו להגיש עתירה זו, תוך שב"כ העותר אף הוסיף כי: "לדעת הח"מ העותר עומד בלוח הזמנים על פי הפקנ"צ".

7.      היום, 5.7.22 הגיש המשיב תגובה ובקשה למחיקת העתירה על הסף בשל אי מיצוי ההליך המנהלי, תוך שבהמשך הגיש השלמה לתגובתו. בתגובתו ציין המשיב כי הבקשה המנהלית הוגשה אך בתאריך 30.6.22, קרי ביום חמישי האחרון, ולא כפי שצוין בתגובת העותר וכי בשל עיתוי הגשתה טרם מוצה ההליך המנהלי בעניינה בשים לב למועד הגשת העתירה (העתירה המנהלית הוגשה ביום 3.7.22, קרי, שלושה ימים לאחר הגשת הבקשה המנהלית וביום העבודה הראשון שלאחר הגשת הבקשה המנהלית בהינתן שזו הוגשה ביום ה' וכי העתירה הוגשה ביום א').

3

8.      לכאורה, ישנה סתירה בין טענת ב"כ העותר (אליה לא צורף כל מסמך תומך) לפיה הבקשה המנהלית מושא העתירה הוגשה: "לפני כחודש לערך", אל מול טענת המשיב כי הבקשה המנהלית מושא העתירה הוגשה רק ביום 30.6.22, דהיינו ביום העבודה האחרון עובר למועד הגשת העתירה. דא עקא, שבעוד שהעותר לא צירף כל מסמך תומך לעתירתו או להשלמה שהתבקש להשלים, המשיב צירף לתגובתו את טופס הבקשה המנהלית בה מופיע תאריך 30.6.22 כתאריך הגשת הבקשה, לצד חתימת העותר. עובדה התומכת לכאורה, בטענת המשיב, כי הבקשה המנהלית מושא העתירה הוגשה ביום 30.6.22.

9.      המשיב נימק את בקשתו למחיקה על הסף של העתירה, באי מיצוי ההליך המנהלי וטען כי בעוד שמועד האירוע היה ידוע מראש בשל אופיו של האירוע, הבקשה המנהלית ליציאה לחופשה מיוחדת הוגשה שבוע לפני מועד האירוע ולמעשה פחות מ-45 ימים עובר למועד האירוע, בניגוד להוראות סעיף לח'1א לפקנ"צ 04.40.00, ומבלי שצויין טעם חריג לשיהוי בהגשת הבקשה.

דין והכרעה:

10.  כבר עתה יצוין כי דין העתירה להימחק על הסף ואפרט.

11.  פקנ"צ.04.40.00 מסדיר את הנהלים הנוגעים להוצאת אסירים לחופשות.

סעיף כא3 לפקנ"צ מבחין בין בקשה ליציאה מתוכננת וצפויה מראש לבין בקשה ליציאה לאירוע בלתי צפוי ומתייחס לבר מצווה כאירוע צפוי:

"...במקרה של בקשה מתוכננת וצפויה מראש, כדוגמת: חתונה, בר מצווה, אזכרה- על האסיר לפנות בבקשה 45 יום לפני האירוע המדובר".

סעיף לח'.1א לפקנ"צ מתייחס ל"חופשה מטעמים מיוחדים", כפי שביקש העותר וקובע כי בקשה ליציאה לחופשה מטעמים מיוחדים לאירוע ידוע מראש, תוגש 45 ימים לפני מועד היציאה המבוקש:

"ככל שמוגשת בקשה לחופשה מטעמים מיוחדים לאירוע ידוע מראש, תוגש בקשת האסיר 45 יום לפני המועד המבוקש. ככלל, בקשה שלא תוגש במועד לא תטופל, אלא אם מצא הגורם המוסמך כי לא ניתן היה להגיש את הבקשה במועד האמור מטעמים שאינם תלויים באסיר"

(ההדגשות אינן במקור).

4

סעיף 4 (ג) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים) תש"ם 1980 קובע כי בימ"ש רשאי למחוק עתירה על הסף, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

" על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט למחוק עתירה על הסף, כולה או מקצתה, לאחר עיון בכתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית מהמשיב, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)    העותר לא מיצה את כל אפשרויות הפנייה בעניין זה לשירות בתי הסוהר לפי פקודת השירות כהגדרתן בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בטרם הגשת העתירה;

(2)    ...

(3)    העתירה לא גובתה בתצהיר כנדרש בתקנה 2(ב);

(4)    ... ".

12.  במקרה דנן, אין מחלוקת כי הבקשה הוגשה פחות מ-45 ימים לפני מועד היציאה המבוקש (גם אליבא דב"כ העותר הבקשה הוגשה לפני כחודש), וכאמור, המשיב עומד על כך שהבקשה המנהלית הוגשה שבוע בלבד לפני האירוע וצירף מסמך תומך. הגם שמדובר באירוע בר-מצווה, שעל פי טיבו וטבעו, הינו אירוע מתוכנן וצפוי עליו ידע העותר מראש ויכול וצריך היה להגיש בקשתו עד 45 ימים טרם מועד האירוע, העותר הגיש את בקשתו המנהלית כשבוע בלבד עובר למועד האירוע מבלי שנימק בטופס הבקשה שהוגש, את השיהוי בהגשת הבקשה ולמעשה גם בעתירה לא נימק שיהוי זה, אלא מסר מידע שאינו עולה בקנה אחד עם הנלמד מטופס הבקשה עצמו ביחס למועד הגשת הבקשה. העותר אף לא צירף אסמכתאות לתימוכין בטענותיו ולא בכדי נמנע מלנקוב במועד קונקרטי של הגשת הבקשה בעתירתו (ובשולי הדברים, ולמעלה מן הצורך, אף יצויין כי לעתירה לא צורף תצהיר כנדרש בתקנה 2(ב) לתקנות).

13.  כעולה מטופס הגשת הבקשה המנהלית שצורף לתגובת המשיב, הבקשה המנהלית הוגשה שבעה ימים לפני מועד היציאה המבוקש, ביום חמישי האחרון 29.6.22 , ואילו העתירה המנהלית הוגשה ביום ראשון הסמוך לו, 3.7.22( שלושה ימים לאחר הגשת הבקשה), ובטרם מיצה העותר את ההליך המנהלי ולמעשה בטרם אפשר למשיב למצות את סד הזמנים הקבוע בפקודה לשם טיפול בבקשה, על מנת לערוך את הבדיקות הנדרשות.

5

14.  לאור האמור לעיל, סבורני כי בהגשת העתירה, שלושה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה המנהלית מושא העתירה (ויום עבודה אחד בלבד לאחר הגשתה, משבתקופה זו גם נכלל סוף השבוע) לא אפשר העותר את מיצוי ההליך המנהלי. מקום בו נקבע בפקנ"צ כי ביחס לאירוע ידוע מראש וצפוי כבר מצווה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יש להגיש הבקשה 45 ימים מראש ומקום בו לא הובא כל נימוק של ממש לשיהוי בהגשת הבקשה, הרי שאין לעותר להלין אלא על עצמו, ואין מקום לדון בעתירה מבלי שמוצה ההליך המנהלי.

15.  נוכח האמור לעיל, אני מורה על מחיקת העתירה על הסף בשל אי מיצוי ההליך המנהלי.

16.  המזכירות תודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ו' תמוז תשפ"ב, 05 יולי 2022, בהעדר הצדדים.