1

לפנַי עתירת אסיר נגד החלטת המשיב לסרב לאשר חופשה מטעמים מיוחדים לצורך השתתפות בחתונת בנו של העותר, נתן רזניק (להלן: נתן) שעתידה להתקיים ביום 31.10.2022. תחילה כוונה העתירה נגד מחדלו של המשיב להשיב לבקשת העותר בעניין זה, אך במהלך בירור העתירה ראה המשיב לסרב לבקשה.

העותר אסיר פלילי שפוט לתקופה בת 12 שנים בגין הרשעתו בעבירות סחר בסמים, שימוש במסמך מזויף והחזקת נשק. זהו מאסרו הראשון של העותר והוא מסווג לקטגוריה ב'1.

יצוין כי ביום 2.10.2022 דנתי בעתירה אחרת שהגיש העותר (עת"א 19227-04-22), אשר כּוונה נגד החלטת המשיב לא לשלבו בסבב חופשות, בשל התנגדות גורמי הטיפול וגורמי המודיעין אשר הביעו את החשש כי העותר ינצל את חופשתו לצורך בריחה. בתום הדיון הוחלט בהסכמת הצדדים כי התנהגות העותר תיבחן בכל היבטיה, לרבות היבטי השיקום, במשך ארבעה חודשים ולאחר מכן תינתן בעניינו החלטה משלימה. לאחר הדיון נעתרתי לבקשה לעיון חוזר וקיצרתי את התקופה בה תיבחן התנהגות העותר לחודשיים.

כאמור, העתירה הנוכחית מכוונת נגד החלטת המשיב לא לאשר לעותר חופשה מטעמים מיוחדים לצורך חתונת בנו. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בעמדותיהם הכתובות באתי לכלל מסקנה כי, הגם שנפל פגם בהחלטת הרשות, יש לדחות את העתירה.

2

בפתח הדברים יצוין כי הבקשה לחופשה מטעמים מיוחדים לא הוגשה עד 45 יום קודם לאירוע, בניגוד לאמור בסעיף לח.1. לפקודת הנציבות מס' 04.40.00 "חופשות אסירים" (להלן: הפקודה), אלא רק ביום 3.10.2022. הנימוק שהעלה ב"כ העותר לאיחור אינו יכול לעמוד: ברי שסברת העותר כי עתירתו הקודמת תתקבל אינה יכולה לתרץ את המחדל שבאי הגשת בקשה לחופשה מטעמים מיוחדים בזמן שיאפשר לשב"ס לשקול אותה כדבעי.

לגופו של עניין, המשיב טען כי העותר לא הוכיח קשר של "אב-בן" בינו לבין נתן, ומכאן שלא התמלא התנאי הראשון שמאפשר לשקול הוצאתו לחופשה מטעמים מיוחדים לצורך חתונת הבן. טענה זו יש לדחות.

להווה ידוע כי שם משפחתו של נתן הוא רזניק, ולא מיכאלוב. בספח תעודת הזהות של אשת העותר, אווה מיכאלוב, רשומים ארבעה ילדים, ונתן אינו ביניהם. העותר טוען כי נתן הוא בנו מחוץ לנישואין. לעתירה צורפו תמצית ממרשם האוכלוסין ות.ז. של נתן מהם עולה כי אמו של נתן היא אישה בשם "אמה רזניק" ושם אביו "ולריי". כן צורפה הזמנה לחתונה בה רשום כי הורי החתן הם אמה רזניק וולרי מיכאלוב. העותר הגיש תצהירים של אשתו אווה, של נתן ושל אמו אמה רזניק. התצהירים הללו תומכים בטענת העותר כי לא נרשם כאביו של נתן משום שילד זה הוא פרי מערכת יחסים בינו, כגבר נשוי, לאישה אחרת.

דעתי היא כי העותר עמד במבחן הראיה המינהלית והצליח להוכיח, לצרכי הליך זה, כי נתן הוא אכן בנו, עצמו ובשרו - מקשר זוגי אחר. אינני סבור כי ההחלטה של חברי, השופט ע' דרויאן-גמליאל בעת"א 47772-10-22, שייכת לכאן שכן החלטה זו עניינה הצורך להוכיח קשר מיוחד בין אסיר המבקש לצאת לחופשה מיוחדת לרגל חתונת בתה של ידועתו בציבור, עמה אין לו קשר דם.

משצלח העותר מבחן זה מן הראוי היה להורות לשב"ס לבחון את התקיימות יתר התנאים המנויים בפקודת החופשות ומאפשרים להוציא אסיר לחופשה מטעמים מיוחדים (מעבר להתייחסות הראשונית של גורמי המודיעין המופיעה בסעיף 6 להודעת העדכון מטעם המשיב). ואולם כיוון שהחתונה עתידה להיערך מחר לא ניתן לעשות כן, ובוודאי שלא ניתן יהיה להעביר תחת שבט הביקורת המינהלית החלטה כזו של שב"ס.

3

מקרה זה מדגים אפוא את הצורך להגיש בקשות לחופשה מטעמים מיוחדים לצורך השתתפות באירוע ידוע מראש, בסד הזמנים הקבוע בפקודת החופשות. הגשת בקשה מסוג זה במועד מאפשרת לגורם המינהלי לשקול את מכלול שיקולים כדבעי וכן מאפשרת ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות הגורם המינהלי בשב"ס.

העתירה נדחית. העותר לא יוכל להשתתף בחתונת בנו שעתידה להיערך מחר.

ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.