1

לאחר שעיינתי בעתירה ובצרופותיה, ומבלי לנקוט עמדה לגופו של עניין על פי דין, אני מוצא לנכון לציין כבר עתה כי עמדת המשיב מעוררת תחושה לא נוחה, בהינתן הנתונים המפורטים להלן:

1. בגזר הדין נקבע כי הקנס שהוטל על העותר, ישולם עד מועד שחרורו ממאסר, ויהווה תנאי לשחרורו.

2. אף שניתן היה לנסח את מועד תשלום הקנס בלשון ברורה יותר, סביר להניח כי בית המשפט הצבאי ביקש ללכת לקראת העותר, בכך שנתן לו ארכה ממושכת ככל הניתן לגיוס הסכום הנדרש לתשלום הקנס.

3. מועד השחרור המלא נקבע ע"י המשיב ליום 25.4.20, ומאחר והשחרור המנהלי אינו זכות קנויה, העותר יכול היה להניח שבאפשרותו לשלם את הקנס על למועד השחרור המלא.

4. אין חולק שהעותר שילם את מלוא הקנס ביום 29.3.20, דהיינו לפני מועד השחרור המלא, ואין גם חולק כי שחרור מנהלי מוקדם נועד להיטיב עם האסירים ולא להחמיר עמם.

2

5. בנסיבות שלפנינו נוצר מצב מוזר, שבו ההחלטה על שחרור מנהלי ביום 29.2.20, שבדרך כלל אמורה להיטיב עם האסיר, הביאה בסופו של דבר להחמרה ניכרת במצבו של העותר, ולשלילת חירותו לפרק זמן נוסף של חודש ויותר, מעבר לעונש שנגזר עליו בבית המשפט הצבאי, למרות שבינתיים הוא שילם את מלוא הקנס שנגזר עליו.

6. לכן, גם אם מבחינה משפטית, עמדתו של המשיב - כפי שהובעה במכתבו מיום 16.4.20 שצורף לעתירה - נכונה, ובשלב זה אין מקום כאמור לנקוט עמדה לגופו של עניין, עדיין התוצאה המתקבלת מפרשנות זו מעוררת תחושה לא נוחה בלשון המעטה.

בשולי הדברים לא אמנע מלציין עוד כי בעתירה אחרת שהוגשה לאחרונה (עת"א 6548-04-20), התקבלה תגובת ב"כ המשיב ביום 12.4.20, ונאמר בה בשם קצין הכליאה המחוזי, כי מזה כחודש וחצי שירות בתי הסוהר מצוי מתחת לתקן הכליאה ולכן לא התקיימו שחרורים מנהליים.

חישוב חודש ומחצה לאחור ממועד הגשת התגובה האמורה, כולל גם את יום 29.2.20 שבו הוחלט על שחרורו המנהלי של העותר.

נוכח כל האמור לעיל, מצופה מבאי כוח הצדדים כי יבואו בדברים ביניהם, בניסיון להגיע להסכמה שתייתר את הצורך בקיום דיון בעתירה, דיון שככל הנראה עשוי לעורר שאלות משפטיות לא פשוטות.

לעת הזאת, נוכח מהות הסעד המבוקש בעתירה, העותר ימסור תגובתו בדחיפות, עד יום 22.4.20 בשעה 15:00.

ככל שלא תהיה הסכמה בין הצדדים, ב"כ הצדדים יהיו ערוכים לאפשרות שיתקיים דיון בעתירה, בלא נוכחות העותר, בכפוף לקבלת אישור מתאים שנדרש בשל מצב החירום המיוחד, ביום 23.4.20, אלא אם תהיה הסכמה כי נוכח מצב החירום, יינתן פסק דין בהסתמך על הטיעונים בכתב, מבלי לקיים דיון פרונטלי.

המזכירות תעביר החלטה זו ללא דיחוי לב"כ הצדדים, לרבות יועמ"ש המחוז בשב"ס, וכן לפרקליטות מחוז דרום (פלילי).

ניתנה היום, כ"ו ניסן תש"פ, 20 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.