1

העותר נדון ל - 42 חודשי מאסר שמניינם מיום 30.6.14 בגין סיוע להריגה, סיוע להחזקת נשק שלא כדין, תקיפת שוטר והפרת הוראה חוקית, זהו מאסרו הראשון והוא מסווג לקטגוריה ב-1.

העותר מלין על אי שילובו בהליך טיפולי.

לטענת העותר, הוא סיים לרצות 27 חודשי מאסר, ביקש לשלבו בטיפול, הגיש עתירה וביום 8.2.16 דנה ועדת השחרורים בעניינו , דחתה את הדיון בשלושה חודשים והורתה למשיב לשלבו בטיפול, אלא שהאחרון לא עשה כן.

בכתב התשובה נטען על ידי המשיב כי מהתייחסות רת"ח עו"ס בבית הסוהר איילון עולה כי ביום 9.3.16 רואיין העותר כמועמד לקבוצה לטיפול בדפוסים אלימים , הוא לא הביע נזקקות טיפולית , שלל כל התנהגות בעייתית ודפוסים אלימים והתקשה למקד צרכיו מלבד רצונו לזכת בשחרור מוקדם.

2

בדיון שהתקיים לפני ביום 20.4.16 טען ב"כ העותר כי העותר הביע נזקקות טיפולית ולפיכך התבקש המשיב להעביר לעיוני את הריאיון שנערך לעותר בעקבותיו הוצא המסמך על ידי רת"ח עו"ס.

הריאיון שנערך לעותר עם העובדת הסוציאלית הועבר לעיוני וממנו עולה כי העותר תיאר עצמו כאדם רגוע וללא שום בעיית אלימות. כן מסר באותו ראיון כי אינו מעוניין בטיפול אלא בשחרור המוקדם.

משכך, נקבע כי העותר אינו מתאים לטיפול שכן שולל הוא כל בעייתיות בהתנהלותו.

ככל שיביע העותר נזקקות טיפולית, חזקה על המשיב כי ישלבו בקבוצה מתאימה לצרכיו.

משכך, סבורני כי החלטת המשיב הינה החלטה ראויה וסבירה ולפיכך הנני דחוה את העתירה.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ו, 24 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.