1

העותר מלין על תנאי המפגש עם עורכי דין במספר בתי סוהר בהם הוחזק. העתירה הוגשה בחודש ספטמבר 2020 כאשר העותר הוחזק בכלא אשל ובפתח העתירה הלין על תנאי המפגשים עם עורכי הדין בכלא אשל. בהמשך העתירה, הוא מוסיף ומציין את הליקויים בבתי סוהר נוספים, כלא השרון, כלא ניצן וגם כלא שאטה - בו ריצה תקופות מאסר קודמות.

בין לבין, עבר העותר שוב לכלא שאטה והעתירה הועברה לבית המשפט המחוזי בנצרת.

ביחס לכלא שאטה, מלין העותר על כך שבמקום המיועד למפגשים בין אסיר לעורך דינו אין אוורור ואין תאורה מספקת. בעניין זה אדון ואילו בטענות הנוגעות לבתי הסוהר האחרים, העתירה אינה רלוונטית עוד.

לטענת העותר, המדובר בתנאים שאינם מאפשרים לאסיר לעיין בחומר כתוב בשל תאורה לקויה, קיים קושי ממשי לנשום ואין אוורור ומעבר לכך, נוכחות סוהר במפגש מונעת מן האסיר את האפשרות לשוחח עם עורך דינו בפרטיות הראויה והמתחייבת. טענותיו אלו גובו על ידי בא כוחו.

לטענת המשיבים, על פי דיווח סגנית מפקד כלא שאטה, התאורה במקום מצוינת וממילא, לטענת המשיבים, אין המדובר בנושא הראוי לדיון במסגרת עתירת אסיר, שכן אין המדובר בהחלטה מנהלית כלשהי. אם חפץ העותר לפנות בתלונה כלשהי הנוגעת לתנאי המפגש עם עורכי הדין בבית הסוהר, הוא רשאי לפנות לגורמים המתאימים.

2

אחר עיון בטענות הכתובות ושמיעת טענות הצדדים בהרחבה, כמו גם טענות מפיו של העותר בעצמו, אני מורה על דחיית העתירה.

אין המדובר בעניין ספציפי של העותר, אלא בתלונה על תנאי מפגש עם עורך דין, עניין אשר לכאורה גורף ונוגע לכלל האסירים. המדובר בתלונה הנוגעת לחדרי מפגש אשר בחודשים אלו, כך נמסר בדיון, כלל אינם משמשים לפגישות בין עורכי דין לאסירים, כך שהתלונה גם אינה רלוונטית לעת הנוכחית ודומה, גם על יסוד המועד שבו הוגשה אז העותר כלל לא הוחזק בכלא שאטה, כי היא מבוססת על תקופות קודמות. מעבר לכך, העותר בענייננו לא מיצה את אפשרויות הפנייה לגורמים הרלוונטים אצל המשיב ולא הציג בפניי כל פניה או החלטה שקיבל אשר תאפשר בחינת השיקולים העומדים בבסיסה.

סיכומו של דבר, לא מצאתי מקום להתערבות כלשהי בנושא העתירה כפי שהוגשה ולעת הזו ואני מורה על דחייתה.

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"א, 31 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.