1

 

 

 

עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים בכלא צלמון מיום 23.4.17, אשר דחתה את בקשת העותר לשחרור על תנאי.

 

 

כב' השופט י. אברהם - אב"ד

 

העותר שפוט למאסר שני (את הראשון ביצע בעבודות שירות) למשך 3.5 שנים, בגין עבירות של מרמה,

זיוף, גניבה וכן עבירות מס. כמו כן, הוטל על העותר קנס בסך של 500,000 ₪ במסגרת העונש.

תקופת שני שליש מאסרו חלפה ביום 6/4/17. מועד שחרורו המלא ביום 1/8/18.

העותר הובא בפני וועדת שחרורים ביום 23/3/17, אך הוחלט לדחות את הדיון, בין היתר, לשם בדיקת עניין אי תשלום הקנס.

העותר הובא בשנית בפני וועדת שחרורים ביום 23/4/17, וזו דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם ממאסר רק על יסוד קיומו של חומר מודיעיני משטרתי, אותו הגדירה כמידע חמור ביותר המגלם פוטנציאל סיכון על שלום הציבור.

2

לא יהא מיותר לציין כי הוועדה ציינה קודם לכן כי מעיון בתיקו של העותר עולה שהתנהגותו במהלך ריצוי עונשו היתה תקינה וכי הוא עבר שיקום משמעותי ואף הוכנה לגביו תכנית רש"א מפורטת.

 

מכאן העתירה שבפנינו.

 

העותר טוען כי לא היה די בחומר המודיעיני כדי לדחות את בקשתו וזאת נוכח ההליך השיקומי המשמעותי שעבר בכלא ונוכח קיומה של תכנית המשך לאותו הליך ועל כן, החלטתה של וועדת השחרורים חורגת ממתחם סבירות ויש להתערב בה.

מנגד טענה ב"כ המדינה, כי שילובו של החומר המודיעיני והעולה ממנו יחד עם אי תשלום הקנס לגביו טענה ארוכות בפני הוועדה, אשר לא זכה להתייחסות הוועדה, די היה בהם כדי לדחות את הבקשה על אף הליך השיקום הנ"ל שעבר העותר בכלא.

 

שקלנו את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן, וסבורים אנו שאין מנוס מהתערבות בהחלטת הוועדה.

 

ראשית, לאחר שעיינו בחומר המודיעיני, שמנו ליבנו לכך כי בעוד שבמהלך הדיון בפני הוועדה, הפרפרזה שניתנה לגבי המידע המודיעיני היתה קיומם של קשרים עם עבריינים, הרי עיון במידע עצמו מלמד כי החשש העולה ממנו איננו חשש לביצוע מעשים פליליים בעקבות אותם קשרים, אלא חשש לפגיעה בעותר עצמו בגין אותם קשרים. ראוי היה לבהיר זאת במסגרת הפרפרזה, על מנת לאפשר לב"כ העותר לטעון למשקל המידע על יסוד האמור לעיל.

 

שנית, השאלה האם ראוי לשחרר אסיר הנאשם במעשי מרמה וזיוף כנגד הציבור בגינם נדון למאסר כה ממושך, שעה שלא שילם את הקנס, המהווה חלק מן העונש שהוטל עליו (לא נטען בפנינו כי העותר מרצה חלף מאסר בגין הקנס הנ"ל), היא גם כן שאלה בעלת משקל לעניין שחרור על תנאי ועליה לבוא במסגרת השיקולים ששוקלת הוועדה, כולם יחדיו.

הוועדה פטרה עצמה מלדון בעניין זה ואנו סבורים שבעניין זה שגתה הוועדה וחרגה מן הסביר שכן היה עליה לשקול גם שיקול זה ולהביאו במסגרת השיקולים כולם, לרבות ההליך השיקומי והמידע המודיעיני.

 

משום כל האמור, אמליץ לחבריי להחזיר את הדיון בפני הוועדה, על מנת שתשמע את טיעוני הצדדים לעניין משקלו של המידע המודיעיני על יסוד הפרפרזה הנכונה, וכמו כן תדון בעניין גם על יסוד הטיעונים שנשמעו בפניה (וככל שתחפוץ הוועדה תוכל להורות על השלמתם), בעניין אי תשלום הקנס.

 

3

 

 

 

כב' השופט ע. עיילבוני :

 

אני מסכים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כב' השופט ג. אזולאי :

 

 

 

אני מסכים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4

 

 

הוחלט, כאמור בפסק דינו של כב' השופט י. אברהם לקבל את העתירה להחזיר את הדיון בפני הוועדה, על מנת שתשלים את טיעוני הצדדים לעניין משקלו של המידע המודיעיני על יסוד הפרפרזה הנכונה, וכמו כן תדון בעניין גם על יסוד הטיעונים שנשמעו בפניה (וככל שתחפוץ הוועדה תוכל להורות על השלמתם), בעניין אי תשלום הקנס.

 

אנו מוצאים להבהיר כי אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה כלשהי לגבי המשקל הסופי שעל הוועדה ליתן לשיקולים הנ"ל והוועדה חופשיה ורשאית לפעול בעניין זה לפי מיטב שיקול דעתה וחכמתה, על יסוד טיעוני הצדדים שבפניה.

 

כאמור, הדיון יוחזר לוועדה ויידון בפניה בהקדם האפשרי.

 

 

 

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.