1

בעניין: בקשה להשבת אגרה לחשבונה של ב"כ העותר

באת כח העותר מבקשת שבית המשפט יורה למזכירות להשיב את האגרה ששולמה עם הגשת העתירה לחשבונה הפרטי. באת כח העותר מנמקת את בקשתה בכך שהאגרה שולמה על ידה ובאמצעות כרטיס האשראי שלה.

באת כח העותר מציינת כי בקשתה להחזר אגרה אושרה על ידי בית המשפט, אולם היא קיבלה הודעה מהמזכירות שלא ניתן להשיב לה את האגרה משום שהוטל עיקול על הכספים על ידי הוצל"פ.

אני סבור כי עמדתה של מזכירות בית המשפט היא הנכונה. תשלום האגרה הוא חיוב המוטל על העותר ולא על בא כוחו. אגרה ו/או פקדון המשולמים בהליך משפטי של לקוח נחשבים ככספים של אותו לקוח, גם אם שולמו עבורו על ידי אחר ובכלל זה על ידי עו"ד.

ככל שעו"ד משלם הוצאות של לקוח הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח - כגון אגרה, פקדון וכד', על עוה"ד לגבות את הסכום מהלקוח.

2

כך ניתן ללמוד גם מהוראת סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע :

"לא ילווה עורך הדין כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח ; ואולם, אין בהוראה זו כדי למנוע מעורך הדין לשלם עבור הלקוח את ההוצאות האמורות, או להתחייב לשלמן, ובלבד שעורך הדין ינקוט אמצעים לגביית הכספים מאת הלקוח, תוך זמן סביר לאחר ששילם את ההוצאות".

העובדה שקיים הסדר מנהלי לפיו ניתן לשלם אגרה מרחוק באמצעות "נט המשפט" בנוסף לתשלום בדרך המלך-במזכירות בית המשפט וכי התשלום מרחוק יכול להיעשות רק באמצעות עוה"ד, אין פירושו שהתשלום שהוא חיוב אישי החל על העותר הינו תשלום השייך לעוה"ד.

על הסכום ששולם כאגרה הוטל עיקול על ידי גורם שיפוטי - הוצל"פ, כפי שהודיעה המזכירות. במצב זה, חלה חובה על המזכירות להעביר את הכספים ללשכת ההוצל"פ ו/או לפעול על פי הנחיות ראש ההוצל"פ - הגורם השיפוטי שהורה על הטלת העיקול.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' אדר תש"פ, 06 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.