1

1.         העותר מרצה 3 שנות מאסר בגין עבירות מין שביצע בגיסתו ובגין זיוף דרכון, שימוש בדרכון מזויף והזדהות כאחיו כשיצא מהארץ לאחר שהציג דרכון מזויף של אחיו והוא מבקש לצאת לחופשות בהסתמך על חוו"ד מב"ן שהגדירה את מסוכנותו המינית כנמוכה והמליצה להוציאו לחופשות בנות 12 שעות בתנאים מגבילים.

2.         המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות ומסתמך על עמדת וג"ע, שבגללה דחה ביהמ"ש בקשה קודמת של העותר לצאת לחופשות (ראה ההחלטה בעת"א 21565-09-15 מיום 16/12/15) ועל עמדת גורמי הטיפול וסגנית מפקד ביס"ר מעשיהו שצורפו כנספחים ג'-ד' לכתב התשובה לפיהן העותר התחמק ממתן תשובות להצעות לשלבו במחלקות לטיפול לעברייני מין בשב"ס ולא נמצא מתאים לטיפול בקבוצה פסיכו-חינוכית בשל התנהגותו בקבוצה קודמת ועל התנגדות משטרת ישראל.

2

3.         במהלך הדיון בפניי טענה ב"כ העותר שהעותר מעולם לא סירב לטיפול אלא נמצא לא מתאים בגלל יתרת מאסר לא מספיקה ובגלל חוסר הסכמה בינו לעו"ס בקשר לתועלת שיש בהשתלבותו בקבוצה פסיכו-חינוכית נוספת.

4.         בהשלמת טיעונים בכתב טוענת ב"כ העותר שוג"ע התבססה על תלונות של אשתו של העותר בגין פגיעה פיזית ונפשית בילדיהם אך התיקים שנפתחו בגין תלונות אלה נסגרו שנה וחצי לפני חוו"ד וג"ע ועל החלטת בימ"ש לענייני משפחה שאסרה על העותר ואחיו ליצור קשר עם הילדים שניתנה בהיות העותר אסיר ומזה 5 שנים לא עמד איתם בקשר ולא יצר קשר עם המתלוננת.

5.         לטענת ב"כ העותר, יש לתת משקל נמוך להתנגדות המשטרה שכן העותר עזב את הארץ לאחר שחקירתו הסתיימה, לא הוגש בקשר אליה כתב אישום, לא הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ וגם לאחר שהוסגר הוא שוחרר בתנאים מגבילים, אותם לא הפר.

6.         עיון בחוו"ד וג"ע מיום 24/11/15, ובמיוחד בסיפא הסיכום בעמ' 5, מעלה שהיא אמנם התייחסה למעמדם הלא ברור של התלונות שהגישה אשתו של העותר ולהחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה אך אלה לא שימשו נימוק לחוות דעתה, שלא המליצה על יציאת העותר לחופשות חרף המלצת מב"ן, שהייתה ידועה לה, אלא התבססה על עמדת גורמי הטיפול שהוצגה בפניה ובפני.

7.         עיון בעמדת גורמי הטיפול מיום 15/3/16 מעלה שהעותר שולב בעבר בקבוצה פסיכו-חינוכית אך מנחי הקבוצה התרשמו שהוא נותר חשדן, מרותק, סגור והגנתי ובאשר למעשים נושא מאסרו הוא מודה בהם חלקית, ממזער מחומרתם, מבטא עיוותי חשיבה ואמפטיה מועטה לנפגעת מעשיו.

3

העותר לא נמצא מתאים לטיפול בעברייני מין במחלקת שוב"ל ובקבוצה פסיכו-חינוכית כלל אגפית, אך גם אם הדבר נגרם מסיבות שלא קשורות בו, באשר הוצע לו לשלב אותו במחלקות לטיפול בעברייני מין מחוץ לכלא מעשיהו, הוא התחמק ממתן תשובות ברורות.

גורמי הטיפול לא מצאו לנכון לשלב את העותר פעם נוספת בקבוצה פסיכו-חינוכית מנימוק מקצועי שאין מקום להתערב בו.

8.         חזקה על גורמי הטיפול שישלבו את העותר בקבוצה טיפולית לעברייני מין מחוץ לכלא מעשיהו, אם יביע הסכמתו המפורשת לכך מבעוד מועד ואם יימצא מתאים להשתלב באותה קבוצה.

9.         אני דוחה את העתירה.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ו, 13 אפריל 2016, במעמד ב"כ הצדדים.