1

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד כנרת צימרמן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון לשנת מאסר בגין חבלה במזיד ברכב, תקיפת בת זוג והפעלת מאסר על תנאי, זהו מאסרו השמיני והוא מסווג לקטגוריה א' ומרצה מאסרו מיום 5.9.14.

למותר לציין כי מועד שחרורו המלא של העותר הינו ביום 4.9.15, בעוד כחודש וחצי.

העותר מבקש לעבור לבית סוהר בבאר שבע כשלטענתו מקום ריצוי מאסרו מרוחק מביתו ומזה 7 חודשים אינו מקבל ביקורים.

2

בכתב התשובה נטען כי בחודש דצמבר 2014, עם מתן גזר הדין בעניינו של העותר, נערכה וועדת מיון והעותר מוין לכלא ניצן כאסיר עבודה בהתאם לבקשתו.

בחודש אפריל 2015 היה מעורב בתקיפת אסיר אחר.

העותר מקבל ביקורי משפחה באופן רצוף בניגוד לטענתו.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, מקום כליאתו של האסיר אינה זכות קנויה ומיון אסירים לבתי הסוהר השונים הינו בליבת שיקול הדעת המנהלי של המשיב.

שיקולי נוחות של האסיר ובני משפחתו לא ישמשו, דרך כלל, שיקול רלוונטי לקביעת מקום הכליאה.

הוצגה לעיוני רשימת מסוכסכים עם העותר ומתברר כי ברשימה זו ארבעה אסירים המרצים מאסרם בשלושה בתי סוהר שונים בבאר שבע.

לאור כל האמור לעיל, לא ניתן להיעתר לבקשתו של העותר ובהיות החלטת המשיב החלטה סבירה, אין מקום להתערב בה והנני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום כ"ח תמוז תשע"ה, 15/7/15 במעמד ב"כ המשיב והעותר.