1

נוכחים:

ב"כ המשיבים עו"ד רוני דאודי

בא כוח עותרים עו"ד מירב נוסבוים

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון למאסר של 10 שנים בגין הרשעתו בעבירות של פציעה וחבלה זדונית שלא כדין, שיבוש מהלכי משפט, היזק לרכוש במזיד ואיומים.

העותר נושא מאסרו מינואר 2009. תום מאסרו 30.5.18.

זהו מאסרו השלישי. תנאי החופשה של העותר - ערב צמוד ומעצר בית.

העותר יוצא לחופשות משנת 2014. אין חולק שמהלך החופשות היה ללא דופי ולא נרשמו לחובת העורר במהלך כל תקופת מאסרו התנהגויות שליליות ולא נתקבלו מידעים שליליים.

בפברואר 2017 פנה העותר בבקשה להסרת הערב הצמוד, וצמצום שעות מעצר הבית ולשינוי סיווגו מב/1 לב/2.

ועדת הקטגוריות שדנה בעניינו החליטה לשנות את תנאי מעצר הבית באופן שמעצר הבית יחל בשעה 20:00 עד לשעה 06:00 ביום למחרת (במקום מהשעה 16:00).

2

שתי הבקשות האחרות של העותר נדחו ומכאן העתירה שבפניי.

נטען בעתירה כי העותר אסיר חיובי, נרתם להליך טיפולי מייד לאחר תחילת מאסרו, עבר טיפול ממושך ומשמעותי של גמילה מסמים וכן טיפול בתחום האלימות. במסגרת הטיפול השתתף בסדנאות טיפוליות שונות ומגוונות, ועבר שינוי משמעותי ביותר.

בפברואר 2016 עבר העותר לאגף שיקום בכלא השרון במסגרת שיקום קבוצתי והוא יוצא מידי יום לעבודה במפעל סולמות חגית ומתפקד ללא דופי.

עוד נטען כי וועדת אלמ"ב שדנה בעניינו של העותר בחודש יוני 2016 התרשמה מאסיר שנרתם באופן משמעותי מהטיפול, הרחיב את לקיחת האחריות, הכיר בדפוסיו האלימים והפנים כלים אופרטיביים בהתמודדות.

בחודש פברואר 2017 שבה ועדת אלמ"ב ודנה בעניינו של העותר ולא התנגדה להסרת התנאי של הערב הצמוד.

בדו"ח הועדה צוין תפקודי החיובי של העותר במסגרת השיקום הקבוצתי ובקשתו להשתלב בהוסטל "מפתחות" לאחר שחרורו. אולם כתנאי עליו להשתלב באגף השיקום הפרטני בטרם שילובו בהוסטל.

עוד נטען בעתירה כי העותר חתם על הודעת סירוב לדיון בועדת השחרורים ובכך ויתר על זכותו בשחרור מוקדם והכל על מנת להשתלב בשיקום הפרטני.

ככלל, כל עוד העותר יוצא לחופשות עם ערב צמוד, לא ניתן לשלבו בשיקום הפרטני.

המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על החלטת ועדת קטגוריות שדחתה בקשתו להסרת הערב הצמוד. לשיטתו של המשיב, משהחליטה הועדה לשנות את אחת מתנאי החופשה על העותר להמתין פרק זמן מינימאלי על מנת שתידון בקשתו להסרת הערב הצמוד. ב"כ המשיב ציינה בבית המשפט כי ועדת הקטגוריות עתידה לשוב ולדון בעניינו של העותר בחודש אוגוסט ונסיבותיו של העותר יש להניח שיוסר הערב הצמוד.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ונתתי דעתי בכל הנסיבות שבאו בפניי, לרבות התנהלותו התקינה והחיובית של העותר במהלך כל תקופת מאסרו (9 שנים) וכן לחוות דעת של ועדת אלמ"ב, אני מחליטה לקבל את העתירה ומורה על הסרת הערב הצמוד והמרתו בערב חותם.

בנסיבותיו של העותר, כאשר הוא עשה כל שביכולתו על מנת להשתלב בבוא הזמן בשיקום הפרטני, לרבות ויתור על שחרור מוקדם, החלטת הועדה בנושא זה לוקה בחוסר סבירות.

3