1

בפני עתירת אסיר בעניין הליך השיקום.

האסיר טען כי הופסק טיפולו במסגרת פרויקט שינוי והוא הועבר לכלא שטה, ללא הצדקה, למרות שהוא השתלב בטיפול לשביעות רצון גורמי הטיפול והוא בעל מוטיבציה להמשך טיפול.

העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של 5 שנים, בגין עבירות נשק וחבלה, נהיגה ללא רישיון ועוד. זהו מאסרו השני, מסווג לקטגוריה ב/1.

המשיבה טענה בתגובתה כי הוחלט על העברתו של העותר לכלא אחר מכלא חרמון לכלא שטה בשל מידע מודיעיני בדבר התנהגות חריגה.

לאחר דיון במעמד הצדדים שנערך ביום 29/5/18 ולאור האמור בכתב התשובה, לפיו קיימת אפשרות לחזור ולשלב את העותר בהליך טיפולי, ניתנה החלטה המורה על מחיקת העתירה, בהסכמת העותר.

ביום 31/7/18 הגיש העותר הודעה לפיה, הוא חוזר בו מהסכמתו למחיקת העתירה, זאת משום שטרם שולב בטיפול, למרות שהובטח לו שישולב בקבוצת שליטה בכעסים.

2

בתגובה הודיעה המשיבה שעניינו של העותר נבחן שוב אף בטרם חלפו 3 חודשים ממועד הרחקתו, אך הלה נמצא כלא מתאים בשל הגדרתו כאסיר התראה. בינתיים השתלב העותר בקבוצת שליטה בכעסים. הוצע לעותר טיפול אינטנסיבי במחלקה לטיפול באלימות, טיפול שיש בו כדי ליתן מענה לצרכיו, אך הלה סירב והתעקש לחזור לטיפול אינטנסיבי בבית הסוהר חרמון בלבד.

בתשובה לתגובה הודיע העותר כי המשיבה פעלה שלא בהתאם למתווה עליו הודיעה המשיבה לבית המשפט, דהיינו ישולב בקבוצת כעסים, ככל שיסיים את הטיפול בהצלחה הוא יופנה לטיפול בבית הסוהר חרמון במחלקת שינוי - לטיפול באלימות כללית. אכן העותר שולב בקורס שליטה בכעסים, אך נמסר לו שהוא לא יועבר לכלא חרמון בטרם שתחלוף התקופה של 3 חודשים.

כידוע, נושא השיקום נתון לשיקול דעתם של גורמי השיקום בכלא, אשר להם הידע והמומחיות באשר לתכנית השיקום המתאימה לכל אסיר ואסיר, בהתאם לנסיבותיו ולעבירות שהוא ביצע. אין בית המשפט יכול להחליף את שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים.

עובדה היא שהאסיר משולב כיום בקבוצת שליטה בכעסים וככל שיתמיד, יש להניח, שגורמי הטיפול יפנו את העותר להמשך טיפול מתקדם וישלבו אותו בהתאם לנסיבותיו וצרכיו.

על כן, לא מצאתי מקום לשוב ולדון בעתירה שכאמור, נמחקה בהסכמת הצדדים.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ח, 15 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.