1

1.         העותר מרצה 46 חודשי מאסר בגין הרשעתו בשלושה תיקים החל מיום 22/6/16, ובניכוי תקופת מעצר החל מיום 1/12/15 עד יום 13/1/16 והוא עותר כנגד החלטת המשיב שלא לשחרר אותו בשחרור מנהלי כפי שנציבת שב"ס מחויבת לעשות על פי סעיף 68ג(1) לפקודת בתי הסוהר.

2.         ב"כ העותר טוען בכתב העתירה, במהלך הדיון בפני ובהשלמת הטיעון, שהעותר מרצה חודשיים פחות מהתקופה של 48 חודשים ומשכך הוא זכאי לשחרור מנהלי מבלי שלנציבת שב"ס היה שיקול דעת בעניין.

לטענת ב"כ העותר, שחרור מנהלי אינו טובת הנאה אלא כלי שנועד להקל על תפוסת האסירים בבתי הסוהר.

3.         ב"כ העותר טוען שגם אם תקופת המאסר הכוללת שמרצה העותר עומדת על 46 חודשי המאסר הנ"ל ועל 20 חודשי מאסר בגין ביטול שחרור על תנאי, אין להתחשב בתקופת המאסר הכוללת אלא יש להפריד בין התקופות ולהתחשב רק בתקופת המאסר למשך 46 חודשים כאמור.

2

4.         ב"כ המשיב מסכימה בכתב התשובה ובטיעוניה בפני שהחלטת נציבת שב"ס אינה נתונה לשיקול דעתה אך בהתאם לנתונים המופיעים בהתייחסות קצין הכליאה של כלא איילון המובאים בסעיף 11(ג) ו-(ד) העותר שוחרר בשחרור מוקדם ממאסרו הקודם ושהה ברישיון במשך 625 ימים. בתאריך 15/9/16 החליטה ועדת השחרורים להפקיע את רישיונו של העותר למלוא התקופה של 625 יום הנ"ל.

5.         המסקנה שמבקשת ב"כ המשיב להסיק היא שמאחר וצירוף התקופות הנ"ל עולה על 48 חודשי מאסר לא זכאי העותר לשחרור מנהלי.

6.         על פי הנטען בכתב התשובה שחרור מנהלי אינו זכות מהותית המוקנית לאסיר וחובה המוטלת על נציבת שב"ס אלא הנאה עקיפה שנובעת ממחסור במקומות כליאה בשב"ס (ראה רע"ב 6943/13 אוחנה נ' מדינת ישראל).

7.         באשר לפסיקה עליה מסתמך ב"כ העותר, שהוצגה בפני, טענה ב"כ המשיב במהלך הדיון שזו מתייחסת לחישוב תקופות לצורך שחרור על תנאי ולא לצורך זכאותו של העותר לשחרור מנהלי.

8.         לאחר שעיינתי בעתירה, בכתב התגובה ובפסיקה עליה מסתמך ב"כ העותר (להלן: "עניין אזברגה") הגעתי למסקנה שדין העתירה להידחות, ואנמק.

9.         ב"כ העותר טוען בסעיף 3 סיפא לעתירה ובסעיף 3 סיפא להשלמת הטיעון, כפי שטען גם במהלך הדיון בפני, שבעניין אזברגה דנו בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי, שהבקשה בקשר להחלטתו נדחתה ע"י כב' השופט וילנר, בסוגיה הפוכה לזו שנידונה בעתירה שבפני.

3

10.       הדבר עולה במפורש מתיאור הסוגיה שעמדה להכרעה בעניין אזברגה, כפי שתוארה בסעיפים 4-2 להחלטה ובסעיף 1 להחלטה נכתב שמדובר בבר"ע על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לדחות את בקשתו של אזברגה לשחרור מנהלי (כפי שמבקש העותר בעתירה שבפני).

בסופו של דיון ארוך ומפורט דחתה כב' השופטת וילנר את הבקשה ונימוקיה יפים גם לעניין שבפני.

11.       החלטת בית המשפט בעניין רע"ב 693/13 אוחנה נ' מדינת ישראל מתייחסת במפורש לעניין נושא העתירה שבפני וקובעת ששחרור מנהלי אינו זכות מהותית שמוקנית לעותר.

12.       לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתן היום, כא' חשוון תשפ"ב, 27 אוקטובר 2021, במעמד ב"כ המשיב.

ב"כ המשיב תודיע תוצאת פסק הדין לעותר באמצעות מפקד האגף שבו הוא נמצא.