1

1.      עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים מיום 6.9.22 שדחתה את בקשת העותר לשחרור על תנאי.

2.      העותר הוא יליד 1999 ונדון ל 24 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע על פי הודאתו בנשיאת נשק. מדובר באירוע מיום 31.9.21 אז נסע העותר ברכבו כשהוא נושא עמו אקדח.

3.      בהחלטת הועדה לעיל נדונו נתוני העותר אליהם נפנה בהמשך, ובסופו של דבר הוחלט לדחות את בקשתו לשחרור על תנאי משום שלדעתה שחרורו המוקדם עלול לסכן את שלום הציבור. לזכותו צוינו העובדה שהוא נעדר עבר פלילי וזהו מאסרו הראשון, וכן השתתפותו בקבוצת עוברי חוק בנושא נשק. עם זאת, הועדה הפנתה לכך כי מהמידע המודיעיני שהוצג לעיונה "עולה מסוכנות של ממש מצד האסיר". בנוסף, הפנתה הועדה לכתב אישום שתלוי ועומד כנגד העותר וכן להערכתה כי רש"א, שהמליצה על תכנית שיקום, לא היתה מודעת למידע לעיל או לתיק התלוי ועומד כנגדו.

4.      נקדים ונאמר כי לעמדתנו יש לקבל את העתירה, וזאת מהנימוקים שלהלן:

עולה בבירור כי המכשול העיקרי שעמד בין העותר לשחרורו המוקדם על תנאי, הוא המידע המודיעיני שהוצג לוועדה. ואולם, עיון במידעים מעלה כי אלה מצביעים בעיקר על כוונה לפגוע בעותר. מדובר אם כן במסוכנות הנשקפת לעותר ולא במסוכנות הנשקפת ממנו. מסוכנות הנשקפת לאסיר אינה יכולה להוות, כשלעצמה, עילה להמשך מאסרו בהינתן נתונים נוספים המצדיקים שחרור (רע"ב 1981/22 פלוני נ' מדינת ישראל (13.7.22)).

2

משנשמט הנימוק הנוגע למידעים לעיל, עולה כי מרבית הנתונים הרלוונטיים עומדים לזכותו -

כאמור, מדובר בעותר שזו לו הרשעתו הראשונה ומאליו יוצא שגם מאסרו הראשון; תפקודו בכלא היה חיובי, ולא רק זאת אלא שהוא תפקד כאסיר תומך. כפי שציינו בהחלטה אחרת (עת"א 14704-09-22 חאלדי נ' מדינת ישראל (28.9.22)) קיימת לעמדתנו חשיבות לכך שוועדת השחרורים תייחס משקל של ממש לאסיר המתפקד לאורך זמן כאסיר תומך לעצורי השגחה. בטופס 903 נכתב בהקשר האחרון ש"תפקידו כתומך אחראי ומשביע רצון, יוצר קשרים חיוביים עם צוות האגף". עוד צוין כי הוא "מראה רצינות ואחריות כלפי התפקיד". מאליו יוצא שאם העותר שימש כאסיר תומך תפקודו היה תקין ואין לו עבירות משמעת, וכך גם צוין במסמכי שב"ס;

עוד נפנה להליך הטיפולי שעבר העותר. לא נעלם מעיננו כי במועד בו עניינו נדון בועדה הוא היה לקראת השלמת הקבוצה הטיפולית בעבירות נשק, אך חוות הדעת המצויות בתיקו של העותר הן חיוביות ואף הועדה ציינה זאת לזכותו. במסגרת הקבוצה הטיפולית בעבירות נשק הוא תפקד "כמשתתף פעיל חיובי". בנוסף, העותר נטל חלק בקבוצת תומכים וגם שם תפקודו היה חיובי. על רקע הנתונים לעיל המליצו גורמי שב"ס על שחרורו המוקדם בתנאי שהדבר ישולב בהליך טיפולי.

בהקשר האחרון נפנה להמלצת רש"א שהמליצה על תכנית שיקום עבור העותר.

נקודה אחת מעיבה באופן מסוים על התמונה בעניינו של העותר, והיא כתב אישום התלוי ועומד כנגדו בבית המשפט השלום בעכו בעבירות של איומים ובריחה ממעצר. מדובר באירוע שהתרחש על פני הדברים ביום 28.12.20, על רקע אי חבישת מסכת קורונה. איננו מקלים ראש באירוע זה, אך יש לזכור כי האירוע התרחש לפני כשנתיים ועוד טרם כניסתו למאסר. לכן, משקלו אינו יכול להטות את הכף לחובתו.

בהינתן כלל הנתונים שצוינו לעיל, אנו סבורים כי יש לקבל את העתירה, ולכן אנו מורים כדלקמן - העותר ישוחרר לא לפני יום ה 29.9.22 ולא לאחר יום 6.10.22 בתנאים הנקובים בחוק וכן בתוכנית השיקום בקהילה מיום 14.8.22.

1.      האסיר יקיים את כל תנאי השחרור המפורטים בחוק ובפנקס השחרורים.

2.      האסיר יתייצב במשטרה אחת לשבועיים (בשבוע הראשון והשלישי כל חודש).

3

3.      האסיר יקיים אחר כל התנאים שנקבעו בתכנית השיקום של רש"א מיום 14.8.22 ככתבם וכלשונם ולתקופה של עד לתום תקופת המאסר המלאה,תחת איזוק אלקטרוני.

4.      ייקבע על ידי הועדה מועד לביקורת. במועד זה יציג האסיר את פנקס האסיר ותלושי המשכורת.

5.      לקראת התייצבות האסיר לביקורת, רש"א תציג לוועדה דיווח מקיף ומפורט אודות האסיר. הדו"ח יוגש למזכירות הוועדה עד שלושה שבועות עובר למועד דיון הביקורת האמור. המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לרש"א.

6.      האסיר מוזהר שאם יפר תנאי מתנאי השחרור, עלול הוא למצוא עצמו בפני בקשה להפקעת שחרורו המוקדם. מובהר לאסיר כי אין לשנות תנאי מתנאי השחרור ללא אישור וועדת השחרורים.

7.      שחרור האסיר מותנה במילוי ועמידה בכלל הטפסים הנדרשים לשם הפיקוח האלקטרוני.

8.      מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לתום תקופת התנאי לפי ס' 13 (ד) (4) לחוק.

5.      המזכירות תשלח פסק הדין לבאי כוח הצדדים; לוועדה השחרורים; ולרש"א.

החומר שהועמד לעיוננו הוחזר לידי ב"כ המשיבה.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ג, 28 ספטמבר 2022, בנוכחות הצדדים.