1

בפני עתירה נגד ההחלטה המנהלית אשר דחתה את בקשת העותר לשילובו בסבב חופשות.

נימוקי הבקשה:

א.        למרות המלצת גורמי הטיפול, החליט הגורם המנהלי במחוז שלא לאשר יציאת העותר לחופשה.

ב.         העותר עבר כברת דרך טיפולית משמעותית, מתפקד כראוי סיים בהצלחה מס' רב של קבוצות טיפול בכלא, קורס שליטה בכעסים, כישורי חיים, קבוצת אדלר לאבהות, תקשורת מקרבת, קבוצת אומץ, סיים מסגרת לימוד בחינוך, עובד במהלך תקופת מאסר.

ג.         ועדת השחרורים אשר דנה בעניינו של אחיו שהיה שותפו לעבירה, החליטה לשחררו על תנאי, לביתו הנמצא במרחק 10 ק"מ בלבד מביתו של קרבן העבירה.

ד.         העותר מסכים להגבלות על יציאתו לחופשה, כך שבמהלך חופשתו הוא ישהה במקום מרוחק ממקום מגוריו של הקורבן, בכתובת שתאושר מראש על ידי המשיב, בליווי מפקחים צמודים ותנאים נוספים.

2

נתונים אישיים של העותר, והמאסר:

העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של 12 שנה, לאחר שהורשע בהריגה, נשיאת נשק שלא כדין, איומים, חבלה חמורה, יריות מנשק חם. תאריך סיום מלא של עונש המאסר 5.8.2024. מסווג לקטגוריה ב/1 משטרה.

כתב תשובה:

מעמדת גורמי המודיעין בשב"כ, עולה כי לחובת העותר חמ"ן שלילי המצביע על מעורבות שלילית וסכסוכים. בנוסף לכך קיימת מסוכנות הצפויה ממנו כלפי אחרים ומסוכנות מאחרים כלפיו. כולל, חשש לנקמת דם.

משטרת ישראל, לאחר התייעצות ועדכון מיחידת השטח, סבורה כי אין בתנאים מגבילים ובהרחקה של מקום החופשה כדי לאיין את המסוכנות. עצם היציאה לחופשה, עלולה לגרום לסערת רגשות, לעורר רגשות זעם ונקמה ולהתסיס מחדש את האזור. נשקפת סכנה לעותר וכן לחפים מפשע.

משטרת ישראל מציינת כי רמת המסוכנות הינה גבוהה ביותר.

בדיון טענה ב"כ העותר כי נערכה סולחה בין המשפחות. כן ציינה כי הפיצויים שנפסקו נגד העותר במסגרת גזר הדין שולמו למשפחת הקורבן.

ב"כ המשיב ביקש לאבחן בין העותר לבין אחיו משום שלאח לא הייתה מעורבות בעבירת ההריגה עצמה.

דיון:

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה אם לאשר שילובו של אסיר בסבב חופשות היא שאלת המסוכנות. זו הנשקפת ממנו לציבור וזו הנשקפת כלפיו, על ידי אחרים.

הגורם המקצועי המוסמך לקביעת המסוכנות הוא גורמי המודיעין בשב"ס ומשטרת ישראל.

העובדה שנערכה סולחה פורמלית אין בה די. יחידת השטח של משטרת ישראל, בדקה את העניין וקבעה שהסכסוך עדיין מבעבע ולא בא אל קיצו. כעולה מדוחות המודיעין של שב"ס וכן בחוו"ד משטרת ישראל, מס' 17-0262-006 - והנחיה מס' 16-0104-786.

3

כאשר ההחלטה המנהלית מבוססת על המלצה ושיקול דעת של הגורמים המקצועיים, לא יתערב בימ"ש אלא במקרים חריגים בהם קמה, עילה לפי כללי המשפט המנהלי.

על פי הוראות פקנ"צ 04.40.00, שנים מהשיקולים המרכזיים לעניין חופשה הם תפקיד חיובי של האסיר בבית הסוהר ומידת המסוכנות.

לעניין התפקוד, אכן בפן הגלוי העותר מתנהל באופן תקין. השתלב בקבוצות טיפוליות שונות אך בפן הנסתר כעולה מהמידעים, ההתנהגות איננה תקינה.

המסוכנות הינה מובהקת כפי שקבעו הגורמים המקצועיים.

לפיכך, העתירה נדחית.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ז, 29 יוני 2017, בהעדר הצדדים.