1

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד שני מורן

ב"כ המשיב עו"ד רוני בן אריה דאודי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לא ביקשתי תשובת המשיב.

העותר מרצה מאסר בן 13 חודשים מיום 29.1.16 בגין איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות והפעלת מאסר על תנאי, זהו מאסרו הרביעי והוא מלין על סיווגו כסג"ב.

לטענתו, כאשר ריצה מאסר כקטין לפני כ-6 שנים סווג לראשונה כסג"ב וזאת לאחר שבעת המתנה לדיון הסיר את אזיקיו ומסר אותם לסוהר, אלא שבמאסרו הנוכחי לא עשה העותר דבר על מנת "לזכות" בסיווג זה, הוא פנה מספר פעמים לרשויות הכלא על מנת לבחון את הסרת סיווגו ונענה בשלילה.

2

בכתב התשובה נטען כי העותר לא מיצה ההליכים המנהליים ומכל מקום, הפקודה קובעת כי אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה הינו אסיר אשר עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי או הערכות מודיעין, מצביעות על קיום רמת סיכון גבוה לבריחתו ממשמורת חוקית.

לאור מידע מודיעיני המצביע על כוונות שליליות, הוחלט על סיווגו ככזה, בנוסף לרצף של חמ"ן שלילי.

עיינתי באסופת המידע שהוגשה לעיוני ולפחות מהמידע מן העת האחרונה יש מקום להותיר ההגדרה על כנה (ידיעה 726, 781, 978). ידיעות אלה, בהתווספן לידיעות נוספות אשר עמדו בבסיס הגדרתו של העותר כסג"ב במאסריו הקודמים (ידיעה 185 ו-625), כשחובתו של המשיב לשמור על האסירים המצויים בחזקתו, מצדיקות את המשך הגדרתו כסג"ב ולפיכך הנני דוחה את העתירה.