עת"א 14897/08/16 – בני סלע נגד שרות בתי הסוהר
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
|
|
|
עת"א 14897-08-16 סלע(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
|
1
בפני |
|
|
עותר |
בני סלע (אסיר)
|
|
נגד
|
||
משיב |
שרות בתי הסוהר
|
|
החלטה |
עניינה של עתירה זו במתן סעד שיאפשר גישה רצופה לעותר לעיון בתוכנות משפטיות, קבלת מחשב מידי אסיר אחר ומינוי עו"ד מטעם לשכת הסיוע המשפטי בתביעות אזרחיות המוגשות על ידו.
במקביל לעתירה זו, הגיש העותר, כדרכו, עתירות נוספות בנושאים שונים, שבשלוש מהן נקבע מועד לדיון ביום 13.12.2016, ובהצטרפן לעתירה נשואת החלטה זו, היו אמורות להידון במועד זה בסך הכול 4 עתירות של העותר. שתי עתירות נוספות קבועות לדיון ביום 20.12.2016.
העותר לא התייצב לדיון בעתירותיו, ותחת זאת העביר הודעה כתובה כי הוא חש מאוים, ולכן הוא מבקש לקיים את הדיון בעתירותיו בהיכל המשפט, ולא באולם הדיונים בכלא אשל, שבו מתקיים בדרך כלל הדיון בעתירות אסירים. העותר עשה דין לעצמו ונמנע מלהתייצב לדיון, מבלי שניתנה החלטה בבקשתו בעניין זה.
2
בהודעה שהגיש, נמנע העותר מלפרט מה הבסיס לתחושותיו, ולא שוכנעתי כי יש בהן ממש. חזקה על המשיב כי הוא נוקט בכל האמצעים הדרושים להבטחת ביטחונו של כל אסיר, ולא מצאתי עילה לסתירתה של חזקה זו בעניינו של העותר, שיכולה להצדיק את העברת הדיון בעתירותיו למקום אחר. לכן בקשתו של העותר לקיים את הדיונים בעתירותיו בהיכל המשפט נדחית.
אשר לתשלום האגרות, במהלך דיון קודם שהתקיים בעניינה של עתירה זו ביום 22.11.2016, טענה ב"כ המשיב כי הדיון בעתירה חורג מהמסגרת הדיונית שנקבעה בעניינו של העותר, לפיה ככלל עליו לשלם אגרה מראש, וכי עתירה שבגינה לא שולמה אגרה לא תיקבע לדיון, אלא בהחלטה של בית המשפט. לדבריה, די בטעם זה כדי לדחות את העתירה. ב"כ המשיב הוסיפה וטענה כי גם לגופו של עניין, ההסדר הנוהג היום באשר לאפשרות של אסירים לעיין בתכנות משפטיות, נותן מענה מספק לדרישותיו של העותר, וגם מסיבה זו יש לדחות את העתירה.
לעומת זאת, העותר הלין על התנהלותו של המשיב אשר פוגעת בזכותו לקבל את התשלום המגיע לו כאסיר נזקק. כמו כן ביקש העותר, כי בית המשפט יתיר לו לשלם את האגרה בתשלומים ושיתרת חשבונו בסך 17 שקלים תשתמש כמקדמה לתשלום האגרה, בכדי לאפשר לו לקבל את יומו בבית המשפט.
בהחלטה שנתתי בדיון הקודם, הוריתי בין היתר למשיב לערוך בדיקה ולעדכן בדבר מספר העתירות אשר הוגשו על-ידי העותר בשנה האחרונה, וציינתי כי בהתאם לתוצאות הבדיקה, תינתן החלטה באשר להמשך הדיון בעתירותיו של העותר.
ב"כ המשיב בדקה ועדכנה כי מתחילת שנה זו העותר הגיש 17 עתירות, אשר ככל הנראה 12 מהן נדונו כבר, וחמש הנותרות קבועות לדיון. בכדי לבחון אם הגשת עתירה זו, ויתר העתירות שהדיון בהן נקבע לאותו מועד, עולה בקנה אחד עם הכללים המיוחדים שנקבעו ביחס לעתירותיו של העותר, יש לבדוק מה נאמר באותם כללים.
מדובר בכללים שנקבעו בבית משפט זה (כב' השופט פרידלנדר) בעת"א 15166-07-11 ואושרו בבית המשפט העליון ברע"ב 6188/11 ע"י כב' השופט רובינשטיין (כתוארו אז).
3
להלן הכללים כלשונם:
"א. ככלל המשיב לא ימציא לבית המשפט עתירות של העותר דנן, ומזכירות בית המשפט לא תקבל עתירות כאמור, אלא בנתון לתשלום אגרה.
ב. על אף האמור בסעיף (א) לעיל, העותר רשאי להגיש עתירה בעניין אחד או שניים, ללא תשלום אגרה מראש, בצירוף בקשה לפטור מאגרה שתידון במסגרת הדיון בעתירה גופה, אם חלפו חודשיים מהגשת עתירתו הקודמת.
ג. במקרים דחופים, העותר רשאי להקדים עתירות ובלבד שלא יגיש יותר מ-8 עתירות בשנה קלנדארית אחת. במקרים המתאימים אורה, לבקשת העותר, כי עתירה מוצדקת לא תיחשב במכסה זו.
ד. המזכירות לא תקבע לדיון עתירה שהוגשה ללא תשלום מראש של האגרה כאמור, לפי סעיפים (ב) או (ג) לעיל, אלא תעבירה להחלטתי בדבר המשך הטיפול בה".
הכלל הוא אפוא כי עתירות של העותר לא תתקבלנה, אלא אם שולמה אגרה מראש. לכלל זה נקבעו יוצאים מן הכלל, שמספרם הוגבל ל-8 בשנה, וביחס אליהם נקבע תנאי מקדמי, שיחלפו חודשיים לפחות, מאז הוגשה עתירה קודמת על ידי העותר.
עד כה נדונו כאמור 12 עתירות שהגיש בשנה זו, ובדיקה שנערכה העלתה כי רק בשתיים מהן שולמה אגרה: העתירה דנן, וכן עתירה מספר 50720-06-16, שנדונה בבית המשפט המחוזי בלוד. ביתר העתירות לא שולמה אגרה, ובכך חרג העותר לכאורה ממכסת העתירות שנקבעה לו, במסגרת הכללים המיוחדים שנקבעו לטיפול בעתירותיו.
זאת ועוד, עיינתי בעתירותיו של העותר, ולא מצאתי כי מדובר בעתירות שיש הצדקה לכלול אותן באותם מקרים חריגים, שבהם לפי הכללים שנקבעו, ראוי לפטור את העותר מתשלום אגרה. לכן החלטתי כי אין מקום לדון בעתירות שהגיש העותר, שלא שולמה אגרה בעדן.
4
אשר לבקשתו של העותר לשלם את האגרות
לשיעורין, אמנם קיימת סמכות לכך בנסיבות מסוימות, כעולה מסעיף
על חשיבות תשלום האגרה לעניין זה, נאמר בבית המשפט העליון בבשג"צ 2044/06 כי "...הטלת חובת תשלום אגרה על אסיר, ולו חלקית, מהווה מחסום חשוב מפני עתירות סרק וניצול בלתי ראוי של מערכות בתי המשפט. האינטרס הציבורי מצדיק הגנה על מערכת השיפוט מפני הליכים מיותרים, ומסייע להקצאה נאותה של משאבים ציבוריים להליכים הראויים לדיון ולהכרעה..." (בשג"צ 2044/06 מחמד עלאונה נ' שירות בתי הסוהר, פורסם בנבו, 24.9.2007). הדברים הללו יפים גם לעניינינו, וחלוקת האגרה לשיעורין עלולה להחטיא מטרה זו.
נוכח האמור לעיל, החלטתי לדחות את בקשתו של העותר לתשלום אגרה לשיעורין.
על רקע האמור לעיל, אדון בהמשך הטיפול בעתירותיו של העותר. כאמור לעיל, העותר עשה דין לעצמו ביום הדיונים האחרון, ולא התייצב לדיונים שנקבעו בארבע עתירות שהגיש. די בכך כדי להצדיק עקרונית את מחיקת העתירות על הסף, בשל היעדרותו הבלתי מוצדקת של העותר מהדיון.
אף על פי כן, לפנים משורת הדין, החלטתי לקבוע מועד אחר לדיון בעתירה נשואת החלטה זו, אשר שולמה אגרה בעדה. לא נעלם מעיני כי העותר הגיש בקשה להגשת כתב עתירה מתוקן, אשר מהווה למעשה עתירה חדשה, וגם בעניין זה אהיה נכון ללכת לקראת העותר לפנים משורת הדין, ולדון בגרסה המעודכנת של העתירה. הדיון בעתירה זו יתקיים ביום 20.12.2016 בשעה 11:00 באולם הדיונים בכלא אשל. אם העותר שוב לא יתייצב לדיון בלי שקיבל אישור לכך מבית המשפט, לא יהיה מנוס גם ממחיקתה של עתירה זו.
יתר חמש העתירות אשר לא שולמה אגרה בעדן, ובכללן שלוש העתירות האחרות שהיו קבועות לדיון ביום 13.12.2016, ושתי העתירות שנקבע להן מועד לדיון ביום 20.12.2016, תימחקנה על הסף, בהתאם לכללים שנקבעו ביחס לטיפול בעתירותיו של העותר, כמפורט לעיל.
5
המזכירות תעביר עותק מההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ז, 18 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.
