1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ירון ברזילי

ב"כ המשיב 2 עו"ד יניב בן הרוש

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה מאסר ראשון במשך 10 חודשים בגין החזקת נשק נושא ת"פ 40060-07-11 (בית משפט השלום בכפר סבא), כשעונש מאסר של שישה חודשים שהוטל עליו על ידי בית משפט קמא הוחמר על ידי בית משפט זה, במותב אחר בעפ"ג 62651-09-14 שדחה גם את ערעורו של העותר על הרשעתו בע"פ 3618-10-14.

העתירה מכוונת כלפי החלטת המשיבה 1 (להלן: "הועדה") מיום 6.9.15 שדחתה את בקשת העותר לשחרור על תנאי בתנאי תכנית רש"א שהוצגה בפני הועדה ובפנינו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי התנהגות העותר במהלך מאסרו תקינה, אין מידעים עדכניים לגביו, הוא השתלב בחינוך אך לא השתלב בטיפול בשל יתרת המאסר הקצרה.

2

ב"כ העותר טוען שאין בעברו של העותר עבירות אלימות בסמים, הוא לוקח אחריות על מעשיו ורואה עצמו כאדם נורמטיבי.

במהלך הדיון בפנינו הלין ב"כ העותר על שאלות שנשאל העותר בקשר לעבירות נושא מאסרו, אשר לטענתו, תשובותיו השפיעו על החלטת הועדה.

עיון בפרוטוקול הדיון בועדה מעלה כי העותר אכן נשאל שאלות על ידי חברי הועדה ואיננו רואים בכך פסול ואין בהחלטת הועדה כל רמז לכך שהתשובות שנתן העותר הן אלה שהביאו לדחיית בקשתו לשחרור על תנאי.

המשיב מתנגד לשחרורו של העותר על תנאי ומצביע על עמדת העותר בכל הקשור לנשק שנמצא בחזקתו, על דוחות רש"א שהוצגו בפני הועדה ובפנינו, ועל חוות דעת משטרת ישראל המתנגדת לשחרורו של העותר בשל מסוכנותו הגבוהה כלפיו וכלפי אחרים כפי שעולה מהמידעים שהוצגו בפנינו.

עיון בדוחות רש"א שהוצגו בפני הועדה ובפנינו מעלה כי על פי הדוח מיום 11.8.15 עולה כי העותר לא משולב בחינוך ובתעסוקה, לא יוצא לחופשות, מציג גישה מיתממת בקשר לנשק נושא הרשעתו, שולל מעורבות פלילית נוספת, מביע מוטיבציה מילולית בלבד ולא מביע נזקקות טיפולית ממשית, אם כי קיימת תובענה ומודעות מצידו בצורך בשינוי.

מדוח רש"א שהוגש מיום 12.8.15 עולה שהעותר מביע מוטיבציה מילולית בלבד להכנת תכנית שיקום, אינו מביע נזקקות טיפולית ממשית ולא ברור עד כמה יכול להפיק תועלת מהטפול.

יועצת רש"א שנפגשה עם העותר התרשמה כי הוא נוהג לשתף אותה בבעיותיו, מתאמץ להציג עצמו באור חיובי והתרשמה שרב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לעותר.

לאמור לעיל מצטרף הדוח הסוציאלי מיום 30.7.15 לפיו העותר התייחס לנשק נושא הרשעתו כאל מזכרת וקיים פער בין הפסדה החיובית שהוא מציג לבין נסיבות החזקת הנשק כפי שהוכחו.

לאור עמדת גורמי רש"א ועמדת גורמי הטיפול, מוצדקת החלטת הועדה לא לשחרר את העותר על תנאי, למרות יתרת המאסר הקצרה יחסית שנותרה עד לשחרורו המלא ונותרה בעינינו תכנית רש"א המוצעת מיום 30.8.15 שכוללת טיפול פרטני פסיכוסוציאלי אצל עו"ס בקלנסאווה, עבודה בעבודות חשמל ומעצר בית לילי שאינה עולה בקנה אחד עם הדוחות הקודמים של רש"א כפי שהובאו לעיל.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

3