1

העותר שפוט ל - 6 חודשי מאסר, על עבירות של גידול סמים מסוכנים והחזקה בהם. על פי המתואר בכתב האישום, העותר גידל בדירה ששכר, שתילי סמים של קאנבוס במשקל נטו של 263 גרם. בחלוף שני שלישים מתקופת מאסרו, הובא עניינו בפני ס.הנציבה להחליט בשאלת קיצור עונשו. ס.הנציבה בחן את הענין והחליט שלא להעניק לעותר שחרור מוקדם.

העותר טוען, כי בהתחשב בכך שזהו מאסרו הראשון ושהמאסר הוא לתקופה קצרה, היה מקום להתחשב בחוסר היכולת המעשית שלו להשתלב בטיפול בין כתלי הכלא, ולאפשר לו שחרור מוקדם.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

2

כמו בהחלטות וועדת שחרורים, כך גם כאן, אסיר המבקש להשתחרר ממאסרו על תנאי צריך להראות כי הוא ראוי לשחרור וכי לא יהיה בשחרורו כדי לסכן את הציבור. העותר לא שולב בכל טיפול במהלך תקופת מאסרו, ועל פי רישומי הגורמים המטפלים, הוא מתייחס לעבירה בה הורשע בקלות ראש ואין לו תובנה אודות חומרתה. כאשר הוצע לו טיפול, הוא לא התגייס אליו והביע אמביוולנטיות בקשר לכך.

בנסיבות אלה אין לומר כי החלטת המשיב בלתי סבירה.

לא מצאנו עילה להתערב בהחלטה.

העתירה נדחית.