1

עתירה ובה מלין העותר על החלטת המשיב להעבירו מבית המעצר ניצן שם שימש כאסיר עבודה לבית הסוהר מעשיהו.

העותר נדון לשנת מאסר לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, שימוש ברישיון נהיגה מזויף, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח.

החלטת המשיב להעביר את העותר מבית המעצר ניצן שם עבד במטבח הסגל, עבודה הדורשת אמון רב באסיר, נבעה מן העובדה כי ביום 2.2.15 , בעת עבודתו במטבח , הטיל העותר את מימיו במקום המיועד לשטיפת כלים. בשל כך הוצא מידית מאגף אסירי עבודה ועבודתו הופסקה.

לטענת העותר הוא הודה מייד במיוחס לו אם כי לטענתו הטיל מימיו לביוב, הביע חרטה , התנצל וביקש לאפשר לו לסיים את הקורס אותו הוא עובר "אור ירוק" שם נותרו לו 4 מתוך 8 מפגשים.

ב"כ המשיב התנגד לכך, טעם כי העותר יכול לעבור קורס זה בבית הסוהר מעשיהו, אף להשלים השיעורים החסרים בלבד, ומאחר והעותר אינו אסיר עבודה עוד לאחר שחצה קו אדום במעשה מבזה, אין להותירו בבית המעצר עוד.

ב"כ העותר טען כי העותר טעה במעשיו וכי האינטרס החברתי הוא לאפשר לו לסיים את הקורס בו הוא משתתף.

2

דין העתירה להידחות.

בעותר ניתן אמון שאין רבים הזוכים לו עת התאפשר לו לעבוד במטבח הסגל.

מעשהו של העותר הינו מעשה ראוי לגינוי ומעורר סלידה. העותר רמס אמון שניתן בו ברגל גסה עת פעל בצורה מבזה והטיל מימיו במקום המיועד לשטיפת כלים.

משהפר העותר את האמון שניתן בו, אין מקום להותירו בבית המעצר אלא לשלבו בבית סוהר רגיל.

לאור האמור, הנני מבטלת את הצו הזמני האוסר העברתו של העותר מבית המעצר ניצן לכלא מעשיהו.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ה, 09 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה