1

עניינה של העתירה שלפניי- אי סבירות החלטת המשיב שלא להתיר לעותר לשוחח שיחות טלפוניות עם כולי עלמא.

העותר, אסיר הפרדה, שפוט בגין עבירות אלימות חמורות למשך 23 חודשי מאסר, הלין כנגד החלטת המשיב למנוע ממנו לשוחח טלפונית ללא הגבלה, לרבות עם רעייתו (עוד השיג כנגד החלטת המשיב למנוע ביקורי רעייתו, ראו החלטתי מיום 23.2.21).

הדיון הראשון בעתירה התקיים לפני כבוד השופט ג.שני ביום 24.11.21, ונשמעו טיעוני הצדדים. בתוך כך וטרם ניתן פסק דין, הודיע המשיב כי בחן עניינו של העותר בשנית ובהתאם להחלטת ממ"ז מרכז מיום 23.12.20, הותר לו לשוחח שיחה טלפונית חד שבועית עם רעייתו למשך 15 דקות. דיון ההמשך התקיים לפניי ביום 23.2.21, במהלכו שב ב"כ המשיבים והתנגד נחרצות לכל הקלה נוספת בתנאי הקשר הטלפוני. ב"כ העותר, נכון היה לקבל הצעתי למתווה שיבחן הוספת גישה טלפונית לחמישה בני משפחה נוספים, בכפוף לאישורם ע"י המשיב. בני המשפחה שהוצעו הם אחות העותר, אחייניו הקטינים וגיסתו. הדיון נדחה לצורך בחינת התאמתם.

2

בהמשך להחלטתי, הונח לפניי חומר מודיעיני רב ומעודכן. מהחלק הגלוי עולה, כי החומר המודיעיני מצביע על מסוכנות גבוהה שנשקפת מהעותר לשלום הציבור. עוד מלמד על המשך פעילות פלילית מתוך כותלי הכלא, כשיש בשחרורו הקרוב כדי להקים חשש ממשי להאצת הפעילות העבריינית מחוץ לכותלי הכלא, באמצעות הכוונה והנחייה של העותר בתקופת מאסרו.

עיינתי בחומר המודיעיני ואכן נלמד ממנו על עותר בעל מעמד בעולם העברייני שפעילותו הפלילית ענפה. עוד נלמד, על מסוכנות ממשית להמשך פעילות פלילית, בעיקר, בעת זו, שמצוי בישורת האחרונה של מאסרו.

עוד מצאתי כי קיים קשר הדוק בין קידום פעילותו הפלילית להרחבת ההיתר לקשר טלפוני, גם עם בני משפחתו. ראו למשל ידיעות 207;969;619. כברת דרך ארוכה הלך המשיב כלפי העותר בכך שהתיר שיחות טלפון עם רעייתו. ראו בהקשר לזה רע"ב 1980/20 מדינת ישראל נ' אבוטבול.

במצב דברים זה, החלטת המשיב סבירה, נשענת על אדנים מוצקים, ואין מקום להתערב בה.

לפיכך, העתירה נדחית.

פסה"ד יישלח לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.