1

1.         העותר נדון למאסר של 5 שנים בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, סיוע לרצח, סיוע לחבלה בכוונה מחמירה וכן הופעל מאסר מותנה.

            נושא מאסרו מ-18.12.2005.

2.         העותר מסווג לקטגוריה ב/1.

            בעתירה מלין העותר בשני נושאים: אי שילובו באגף השיקום ושינוי תנאיי חופשה.

בפתח הדיון הודיעה ב"כ העותר כי היא חוזרת בה מהבקשה לשינוי תנאי חופשה והדיון התמקד בשאלת השיקום.

3.         לטענת העותר, חרף החלטת בית המשפט מיום 3.8.2016 (עת"א 8502-04-16) שעם חזרתו לסבב חופשות יש לשקול פעם נוספת שילובו בשיקום, ועדת השיקום שהתכנסה בעניינו קבעה בניגוד להחלטת בית המשפט, כי העותר לא ישולב באגף שיקום וכי עליו לשוב ולעבוד ל"אורך זמן" בעבודה יצרנית בטרם תיבחן שוב אפשרות העברתו לשיקום.

2

            זאת ועוד, לטענת העותר מאז ההחלטה סיים בהצלחה קבוצה טיפולית נוספת וחרף זאת נדחתה בקשתו על ידי ועדת השיקום.

4.         בדיון בפני, הפנתה ב"כ העותר להחלטת כב' הנשיא השופט טל (בעת"א 35671-11-15 מיום 23.12.2015). נטען כי העותר עבר כברת דרך ארוכה עבד כ-4 חודשים בעבודה יצרנית, המעסיק מרוצה ממנו, הוא יוצא לחופשות ללא הפרה ואין מניעה משטרתית. לפיכך, נטען כי החלטת ועדת השיקום לפיה עליו לעבוד עוד חצי שנה אינה סבירה ומחייבת התערבות בית המשפט.

5.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה.

            כעולה מכתב התשובה, אי שילובו של העותר בשיקום הוא בשל אי שמירה על רצף תעסוקתי והיפלטותו מהאגף היצרני לאחר 4 חודשי עבודה בלבד. כמו כן, לנוכח ההפסקות של חופשותיו מספר פעמים בשל מידעים מודיעיניים.

            נטען כי עניינו של העותר יבחן מחדש לאור התנהלותו בחופשות רצופות ושיפור יכולותיו התעסוקתיות.

6.         בדיון, טען ב"כ המשיב כי מאז ההחלטה שניתנה על ידי כב' הנשיא ב- 23.12.2015, התקבלו מידעים נוספים בעניינו של העותר וחופשותיו הופסקו והוא חזר לסבב חופשות רק בדצמבר 2016. הוא נפלט מיוזמתו מהמפעל היצרני, והוא מעריך שבנסיבות אלה, העריכו גורמי הטיפול שיש להאריך את התעסוקה בחצי שנה.

דיון והכרעה

7.         בעת"א 35671-11-15,באותו נושא, שנדונה בפני כב' הנשיא, קבע בית המשפט "לאור כל האמור לעיל, אני מורה למשיב לשלב את העותר בעבודה יצרנית להנחת דעתה של ועדת השיקום תוך חודשיים מהיום ובאם הדבר לא יעשה מנימוקים, שאינם קשורים בעותר, יעביר המשיב את העותר לאגף השיקום אף מבלי שעבד בעבודה יצרנית."

8.         מאחר והעותר לא שולב בעבודה יצרנית ולא הועבר לשיקום הוגשה עתירה נוספת שנדונה בפני כב' השופטת ברנט (עת"א 8502-04-16), שם קיבל בית המשפט את הטענה כי התנהלותו של המשיב נוגדת את החלטת כב' הנשיא, שכן בכל מה שנוגע להתנהגותו של העותר עד לחודש יוני 2016, לא הייתה מניעה לקיים את החלטת בית המשפט.

            בסופו של יום, נדחתה העתירה, בשל הפסקת חופשותיו של העותר (בשל מידע שהתקבל בעניינו).

3

            בית המשפט הוסיף כי מקום שיוסר החשש העולה מן המידע, יוחזר העותר לסבב חופשות ויהיה מקום לשקול פעם נוספת שילובו בשיקום.

9.         לטענת המשיב, מקום שהעותר ממשיך וצובר מידעים, שקל המשיב עניינו פעם נוספת וההחלטה שהתקבלה הינה סבירה.

הוצגה לעיוני החלטת כב' השופט יקואל (בעת"א 10481-09-16 ועת"א 41009-10-16) שם נקבע כי סירובו של המשיב לאשר לעותר חופשה מיוחדת ולשלבו בסבב חופשות, היא החלטה סבירה.

10.       כעולה מהחלטת ועדת השיקום מיום 11.2.2017 גורמי מודיעין הסירו התנגדותם לשילוב העותר בשיקום. התנגדות הועדה היא רק מן הטעם שימשיך להתנסות בעבודה במרכז היצרני.

11.       מסך כל הנתונים שבאו בפני, ניתן ללמוד כי החלטת ועדת השיקום, להאריך עבודתו של העותר, איננה נסמכת על עמדת גורמי המודיעין.

            משכך, יש לעשות הפרדה בין הדרישה להמשך עבודה במרכז היצרני לבין התנגדות מטעמי חמ"ן או גורמי מודיעין.

            גם ב"כ המשיב, בהגינותו, לא טען זאת בדיון בפניי. לדבריו " אני מעריך שגורמי הטיפול העריכו שאם הוא צובר חמ"ן יש להאריך את התעסוקה שלו לחצי שנה". זוהי השערה שאינה עולה מפרוטוקול הועדה.

12.       עיון בפרוטוקול ועדת שיקום מלמד כי ההחלטה "להתנסות לאורך זמן..." היא החלטה עצמאית, מבלי שהיא נשענת על גורמי מודיעין ומבלי שניתן הסבר לדרישה זאת חרף החלטת כב' הנשיא והעובדה שהעותר עבד כבר 4 חודשים במפעל יצרני.

            ברור מההחלטה, שהוסר המכשול המודיעיני.

13.       בנסיבות אלה, משהוסרה התנגדות גורמי מודיעין לשילובו בשיקום, החלטת המשיב אינה סבירה ואני מורה על שילובו של העותר בשיקום תוך 45 ימים, בכפוף להיעדר מידע חדש בעניינו או כל מניעה אחרת התלויה בעותר.

ההחלטה תישלח לב"כ הצדדים. ב"כ המשיב ידאג להעברת עותק מההחלטה לעותר.

4

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.