1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

לפני עתירת העותר שהוגשה נגד החלטת המשיב בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל בבית סוהר.

העותר נדון לתקופה של שישה חודשי עבודות שירות בגין עבירות איומים, תקיפה והיזק לרכוש. ביום 03.04.19 הוחלט על ריצוי יתרת עונשו במאסר. העילות בגינן הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות הינן: אי התייצבות לתחילת ריצוי עבודות שירות או היעדרות מהעבודה ללא אישור הממונה, הרכז, המפקח או רופא; אינו מבצע כראוי את המשימות המוטלות עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת; לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודות השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו.

העותר טוען כי נעצר במסגרת הליך אחר בחודש אפריל 19' ורק אז הובא לידיעתו עניין ההפקעה. נטען כי הכתובת אליה נשלחו המכתבים היא של בת זוג שמתגוררת בקריות, אך העותר הורחק מכתובת זו ושהה בתנאים מגבילים בירושלים, מקום מגורי אמו. גם היום הוא נמצא בתנאים מגבילים בבית אמו. נטען כי העותר הסביר לממונה שהוא נמצא בתנאים שאינם מאפשרים חזרתו לחיפה ולכן לא יכול היה להתייצב לשימוע. נטען כי העותר מעוניין לבצע את עבודות השירות אך לא נשקלו מצבו המשפטי וחוסר היכולת שלו להגיע לחיפה. נטען כי לא נשקלה האפשרות להעביר את ביצוע עבודות השירות לירושלים.

2

המשיב טוען כי ממועד שיבוצו של העותר הרבה להחסיר ימי עבודה. סך הכל מספטמבר 2018 ועד היום התייצב רק ל-9 ימי עבודה מבלי ליתן אישור או נימוק. בחודש נובמבר 2018 ניתק קשר לחלוטין עם מערך עבודות השירות ולא השיב לטלפונים למעט שיחה אחת, במסגרתה טען כי עזב את חיפה עקב בעיות וגר בירושלים אצל אמו. טען שהיה במעצר בית שהסתיים לפני מספר ימים וטען כי לא היה לו טלפון כדי להתקשר לדווח על כך. הובהר לו שעליו להגיע לשיחת בירור אך הוא טען שאינו יודע אם יהיה לו כסף להגיע. זומן לשיחת בירור באמצעות דואר רשום לכתובת שמסר אך לא התייצב. קצין הפיקוח פקד את מקום עבודתו ואף התקשר אליו מספר פעמים. במערכת עבודות שירות ישנו תיעוד לניסיונות איתור טלפונים ללא מענה. במקביל נשלחו אליו זימונים לשתי שיחות בירור אך לא התייצב.

לטענת המשיב לא נפל פגם בהתנהלותו וההחלטה על הפסקת עבודות השירות נופלת במתחם הסבירות ואף מחויבת ולכן אין עילה להתערבות. לעותר ניתנו לפנים משורת הדין הזדמנויות רבות להשלים את עבודות השירות ולשפר תפקודו, אך העותר לא השכיל לנצלן, לא פעל בהתאם לכללים, נעדר ללא אישור ותפקודו היה לקוי. נטען כי התיק החדש הוא מסביבות פברואר 2019 ולכן אינו רלוונטי להיעדרויות של העותר. נטען כי בכל מקרה היה על העותר לעדכן את הממונה ולבקש דחיה או בקשה רלוונטית אחרת, אך הוא ניתק כל קשר ולא עדכן. הוא לא ביקש העברה למקום עבודה אחר ולא התייצב באופן סדיר הרבה לפני התיק שבו הוא שוהה בתנאים מגבילים. נטען כי עצם הגשת כתב אישום נגד אסיר שמרצה עבודות שירות יכולה להביא לכך שעבודות השירות יופסקו.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה, שכן לא נפל בהחלטת המשיב או בהתנהלותו פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט.

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי העותר נעדר רבות מעבודות השירות ללא אישורים כבר מתחילת ריצוי עבודות השירות ובסך הכל ריצה ימים ספורים, זאת גם בטרם נפתח התיק הנוסף אליו מתייחס העותר בטיעוניו ושבמסגרתו הוא נמצא במעצר בית בתנאים מגבילים. העותר אף לא טרח לעדכן את האחראים עליו במסגרת עבודות השירות, נעלם וניתק קשר. העותר טוען כי עבר לכתובת אחרת. בעת המעבר היה עליו לעדכן את האחראים במסגרת עבודות השירות, אך לא עשה כן. גם כאשר נוצר עמו קשר טלפוני ונודע לו כי עליו להגיע לשימוע לא התייחס ולא טיפל בעניינו ברצינות הנדרשת, לא נקט בצעדים כדי להיות נוכח בשימוע או לפחות להסדיר ייצוג ואף לא ביקש העברה של מקום ביצוע עבודות השירות.

למעשה, העותר הפגין זלזול מוחלט בעונש שנפסק שעליו לרצות. ריצוי העבודות כסדרן מהווה תנאי עיקרי לתקינות והמשך ריצוי עבודות השירות. העותר פעל בניגוד לכללים ונראה כי החלטת המשיב הייתה סבירה בנסיבות העניין.

3

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי בהתנהלות המשיב או בהחלטת המשיב נפל פגם או חוסר סבירות המצדיקים התערבות. ההחלטה ניתנה על רקע היעדרויות רבות ואי ריצוי סדיר של עבודות השירות ולאחר מכן ניתוק קשר מצד העותר. כמו כן, נראה כי העותר לא הפנים את משמעות עונש המאסר שנגזר עליו. העותר לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו וויתר אף על זכותו לשימוע. נזכיר בהקשר זה כי בנסיבות אלה, המבקש הוא בבחינת מי שוויתר על זכותו לטעון בפני הרשות [ראו: רע"ב 9659/05 אבנר דהן נ' מדינת ישראל, (4/12/2005); רע"ב 1496/07 רועי כץ נ' נציב שירות בתי הסוהר, (26/4/2007); רע"ב 6108/07 מאיר חדד נ' הממונה הארצי על עבודות השירות, ( 12/7/2007)].

בנסיבות אלו, אין מנוס מלדחות את העתירה נגד החלטת המשיב להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, שכן מדובר בהחלטה סבירה, שהתקבלה משיקולים ענייניים ובהליך ראוי.

מעבר לכל האמור נעיר כי לכאורה, מהנתונים שמציג העותר, הוא היה מעורב בעת האחרונה, כך לכאורה, בביצוע עבירה נוספת. לדבריו, הוא אף נעצר ושוחרר בתנאי הרחקה והוטלו עליו מגבלות שמנעו ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות. עניין זה לא היה, ככל הנראה, בפני גורמי שב"ס בעת שהתקבלה החלטה בעניינו מאחר ומדובר בעבירה שנעברה, לכאורה, ביום 5.4.19 וההחלטה על הרחקתו לירושלים בתנאי חלופת מעצר עד לתום ההליכים ניתנה רק ביום 1.5.2019 ( בקשת מעצר עד לתום הליכים בתיק מ"ת 24809-04-19 במסגרת ת"פ 24796-04-19 של בית משפט השלום בקריות) . ואולם אם היו הדברים ידועים אז כי די בנתונים אלו כדי להוביל אל המסקנה כי מתקיימים התנאים המצדיקים את הפקעת עבודות השירות, כפי שהוחלט [ראו לעניין זה: רע"ב 426/06 נאסר חווא נ' שב"ס (12.3.2019); רע"ב 7673/10 ‏ ‏ עזריאל טאובר נ' מדינת ישראל (21.10.10); רע"ב 1919/11 אליהו אהרוני נ' מדינת ישראל (27.4.11)].

בסיכומו של דבר, העתירה נדחית.

העותר יתייצב במתקן הכליאה שבבית המעצר "קישון" כדי לרצות את יתרת עונשו בהתאם לרישומי שב"ס ביום 16.6.19 עד השעה 9:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. יוער כי לא הוראתי לעותר להתייצב כבר מחר לריצוי המאסר, כקבוע בחוק, וזאת כדי שלעותר תהיה האפשרות לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

טעם נוסף לדחיית מועד ההתיצבות הוא כדי לאפשר לעותר להגיע, כשהוא אינו בגדר של אסיר, להקראת כתב האישום בעניינו בת"פ 24796-04-19 הקבוע ליום 12.6.19 בבית משפט השלום בקריות בפני כב' השופטת איילת השחר ביטון פרלה.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ט, 02 יוני 2019, במעמד העותר וב"כ הצדדים.

4