בפסק הדין שניתן ביום 21.12.22 ולאור התוויה של רופא המשיב לעותר להשתמש בתה טיבטי, הורה בית המשפט "לשקול דרך התואמת את נהליו, אשר בה תקוים המלצת הרופא מיום 23.8.222, לאפשר לעותר להשתמש בתה טיבטי."

בעדכון שהגיש המשיב ביום 15.1.23, לא הציג המשיב כל דרך לקיום המלצת הרופא, אלא חזר על טענתו, שתה טיבטי אינו תרופה אלא תוסף מזון, והוסיף שלפי קביעת הרוקחת הראשית במשיב, שהוא אסור לשימוש בשב"ס. כן הוסיף שהוא הועבר בית סוהר ונמשכים מעקב וטיפול רפואיים.

העותר טען, שהמשיב לא קיים את פסק הדין, שכן לא שקל דרך להכנסת תה טיבטי לפי נהליו. לאחר עיון, מצאתי שהעותר צודק בעמדתו זו. עמדת הרוקחת הראשית הייתה, שאין הצדקה להכניס לקטלוג הקנטינה מוצר (תה טיבטי) שיעילותו לא הוכחה, ושהוא עלול להזיק לבריאות. היא לא עסקה בשאלת הספקתו לפי התווית רופא ולא קבעה, שהוא אסור לשימוש בבית הסוהר. כל שנדרש המשיב בפסק הדין היה לבחון אפשרות לספק את המוצר (תה טיבטי), שהותווה לעותר, בהתחשב בכך שאינו מצוי על מדפי הקנטינה. קרי, בדרך של רכישתו במיוחד או הכנסתו מבחוץ, והכל לפי נהלי המשיב. פרקטיקה זו מקובלת, במקרים מתאימים, כשנדרש מענה רפואי (תרופה או ציוד) שהמשיב מתקשה לספק בעצמו מטעמים אלה או אחרים.

המשיב יקיים את הוראת בית המשפט כאמור ויגיש עדכון עד יום 12.2.23.

ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ג, 02 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.