1

1.     בעתירה מתבקש המשיב לאפשר לבני משפחת העותר להעביר לו קנאביס רפואי אותו הוא מורשה לצרוך וזאת נוכח כך כי המשיב אינו יכול לספק לו אותו עוד.

2

2.     לטענת ב"כ העותר אין חולק כי העותר זכאי לקבל קנאביס רפואי עקב נכותו בשיעור 100% המוכרת ע"י המל"ל. המשיב סיפק לעותר קנאביס רפואי בדמות שמן קנאביס ואולם נודע לעותר מקצינת האסירים שאין ביכולת המשיב לספק לו עוד את הקנאביס הרפואי "עקב בירוקרטיה לפיה הפסיד במכרז הקנאביס". על כן עותר הוא לקבל את הקנאביס הרפואי באמצעות בני משפחתו.

3.     ב"כ המשיב טען כי כעולה מטופס ביקור של העותר אצל מנהלת מרפאת כלא ניצן, הוסבר לו שקיים חוסר בקנאביס מסוג T-12 וניתן לספק לו קנאביס מסוג T 15/C 13 עד להודעה אחרת והוא הסכים לכך בחתימת ידו.

4.     ביום 30/11/20 עדכן ב"כ המשיב כי העותר מקבל טיפול בקנאביס במינון התואם את רישיונו. העותר מטופל בשמן קנאביס T20C4 בטיפול בוקר (13 טיפות) וטיפול ערב (13 טיפות) וטען שדין העתירה להידחות.

5.     בעקבות העדכון טען ב"כ העותר כי יש הבדלים בתכונות הקנאביס שאמור העותר לקבל על פי הרישיון בעניינו לבין הקנאביס שהוא מקבל כיום. לביסוס טענתו זו סמך ידיו ב"כ העותר על מאמר שפורסם במרשתת וכותרתו "סאטיבה ואינדיקה - מה ההבדלים בין שני זני הקנאביס המובילים".

6.     המדובר בעניינים שברפואה שאין לבית המשפט ידיעה שיפוטית לגביהם. על פי העדכון הנסמך על גורמי הרפואה של המשיב, שאחראים על שלומו של העותר, הוא מקבל גם כיום טיפול בקנאביס במינון התואם את רישיונו. לא הובאה חוות דעת רפואית נגדית ואין במאמר שהוגש כדי להוות חוות דעת כאמור.

7.     בנסיבות האמורות החלטת המשיב סבירה ולא מצדיקה התערבות החלטה שיפוטית ודין העתירה להידחות.

ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ב, 27 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.