1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירת אסיר שהגיש העותר בגין אי קבלת האפשרות לבצע שיחות טלפון ארוכות יותר לילדיו ואשתו. יצוין כי העתירה הוגשה גם נגד העברת האסיר מכלא דמון לבית מעצר קישון, אך מאחר שהעותר הועבר לכלא "ניצן" הודיע ב"כ העותר כי חלק זה של העתירה אינו רלוונטי עוד והעתירה מתמקדת בסוגיית הזמן המוקצה לעותר לשיחות טלפון עם בני משפחתו.

העותר מרצה מאסר בן שלוש וחצי שנים החל מיום 06.11.2017, לאחר שהורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

2

לטענת העותר, נשללו ממנו שיחות הטלפון לאחר שבתחילת חודש יולי 2020 נערך חיפוש בתאו ונלקחו ממנו ספרי טלפונים וכמה מסמכים. העותר מציין כי אינו שוהה בתא לבדו וישנם אסירים נוספים בתא. נטען כי שיחות הטלפון נשללו ממנו לאחר שנשפט בגין אחזקת מסמכים אסורים וזאת למרות הכחשת קשר בינו לבין המסמכים. לטענת האסיר, רק שני ספרי הטלפונים שנלקחו שייכים לו והמסמכים האחרים אינם שלו והוא נענש על מסמכים שאינם קשורים אליו. עוד נטען כי בשל נגיף הקורונה העותר לא יוצא לחופשות והוא זקוק לשיחות טלפון עם אשתו וילדיו, אשר קשה להם להגיע לבית סוהר דמון לבקרו. נטען כי ניתנה לו אפשרות לבצע שיחת טלפון בת מספר דקות לאשתו וילדיו מטלפון שב"ס, אך הדבר אינו מספיק והוא אינו יודע מה קורה עם ילדיו ואינו יודע כיצד אשתו מסתדרת, דבר שיכול לפגוע בחיי הזוגיות ובחיי המשפחה וכן בשיקומו של העותר שנמצא קרוב לשחרור ממאסר. העותר טוען עוד כי בידי המשיב אמצעים טכנולוגיים המאפשרים שליטה על השיחות ולכן ראוי שלא למנוע זכות בסיסית של תקשורת בין בני המשפחה באמצעות הטלפון, במיוחד בתקופה קשה זו של התפרצות נגיף הקורונה וההגבלות במדינה.

המשיב טוען כי העותר מנוע שיחות טלפון בהתאם להחלטת סגן מפקד מחוז צפון החל מיום 12.08.20. בתאריך 06.09.20 החליט הגורם המוסמך, סגן מפקד מחוז צפון, על הארכת מניעת הטלפונים לעותר, למעט עם עורכי דינו, מתאריך 12.09.20 ועד לתאריך 11.10.20. נטען כי מהחלטת סגן מפקד המחוז עולה כי מהנסיבות ומחוות דעת גורמי המודיעין עולה חשד סביר שהעותר עלול לנצל את הטלפון לפגיעה בביטחון הציבור. לכן נמנעו ממנו שיחות טלפון למשך חודש למעט עם עורכי דינו. בהמשך לעמדת חטמ"ן ומטעמים הומניים ולאחר אישור משטרת ישראל אושרה לו פתיחת שיחת טלפון למספר קווי בביתו על מנת לשוחח עם ילדיו במשך 7 דקות שיחה בכל יום. נקבע בהחלטה כי ככל שיתקבל מידע מזים או המלצה אחרת תישקל האפשרות להקל או להסיר את המניעה.

המשיב טוען כי מאחר שהותר לעותר קשר טלפוני עם משפחתו מדי יום למשך 7 דקות למספר טלפון קווי בביתו ניתן לעותר הסעד המבוקש. באשר למשך זמני שיחות הטלפון של העותר עם ילדיו טוען המשיב כי בתיקו המודיעיני של העותר קיים חמ"ן רב ושלילי הן ממאסרים קודמים והן ממאסרו הנוכחי בדבר כוונות לפגיעה בו על ידי אסרים, ניצול החזקתו באגפים פתוחים על מנת לעקוץ אסירים אחרים ולבצע עבירות מרמה והונאה כנגד אזרחים ובעלי עסקים באמצעות הטלפון הציבורי, אף בהיותו נתון במגבלות קשר טלפוני תוך מציאת דרכים לעקיפתן. כן נטען כי במהלך חודש 07/20 נערך חיפוש בתאו של העותר ובמהלכו נתפסו ממצאים המצביעים על המשך פעילות פלילית מבין כתלי הכלא, חרף המגבלות הטלפוניות המוטלות עליו, מה שמעיד על כך שהעותר אינו ירא מפני הסנקציות וההשלכות למעשיו. הממצאים הועברו לטיפול היחידה החוקרת. לטענת המשיב, במסגרת עריכת איזונים בין הצורך לשמור על ביטחון ושלום הציבור, האסירים ואף שלומו ובטחונו של העותר, לבין חובת המשיב למזער את הפגיעה באסיר ולהיענות לצרכים הומאניים, הוחלט להעניק לעותר שיחת טלפון מדי יום למשך 7 דקות למספר הטלפון הנייח בביתו, כך שיוכל לשמור על הקשר עם ילדיו. נטען כי הגבלת משך זמני השיחות לשבע דקות נעוצה בחשש המבוסס כי מעבר לזמן מוקצב זה הלה ישוב וינצל את ההקלה לצורך ביצוע עבירות מרמה תוך שימוש וניצול לרעה של ההיתר להתקשר לילדיו.

המשיב מדגיש כי הקשר הטלפוני של האסיר מהווה טובת הנאה הניתנת לשלילה ואופן מתן השיחה, אישור היעד לשיחה ומשך השיחה נקבעים על ידי המשיב ונתונים לשיקול דעתו, וזאת כחלק מתפקידו ואחריותו לשמירה על האינטרס הציבורי בכל הנוגע לאסירים ועצורים המצויים במשמורתו, כמו גם הבטחת הסדר והמשמעת בבית הסוהר. נטען כי עמדתם המפורטת של גורמי המודיעין בשב"ס מבססת היטב את ההחלטה המנהלית להגביל את הקשר הטלפוני של העותר ומדובר בהחלטה סבירה, אחראית ומידתית שניתנה בהתאם לסמכותו של המשיב והיא מחויבת המציאות בשים לב לנתונים שהובאו בפני הגורם המוסמך. נטען כי ההחלטה בנושאים אלה נתונה לרשות המנהלית והביקורת השיפוטית בודקת את סבירותה, חוקיותה, ואם הופעל שיקול הדעת באופן ראוי.

3

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב לעניין השיחות הטלפוניות היומיות בין העותר ומשפחתו, שכן לא נפל בה פגם המצדיק התערבות. יצוין כי הסעד שהתבקש במסגרת העתירה - אי מתן שיחות טלפון למשפחה - ניתן לעותר למעשה על ידי המשיב ולכן בצדק טוען המשיב כי העתירה התייתרה. עם זאת, אתייחס לגופן גם לטענות העותר כי אין די בשיחות הטלפון המוגבלות בזמן וכי יש להסיר את מגבלת הזמן של 7 דקות שיחה. גם לעניין זה סבורני כי לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת המשיב.

ראשית, כפי שטען המשיב, בהתאם לפקודת הנציבות 04.36.00 העוסקת בקשר טלפוני של אסירים, הקשר הטלפוני לאסיר מהווה טובת הנאה וניתן לשלול אותו אם תפקודו שלילי או שהוא מפר הוראות הפקודה. מפקד מחוז מוסמך למנוע לחלוטין קשר טלפוני מאסיר לאור מידע ביטחוני ומודיעיני.

שנית, על פי המידע שהוצג על ידי המשיב, העותר הינו עבריין מרמה רצידיוויסט. קיימות התראות על רקע העבירות שביצע וכוונות פגיעה בו על ידי אסירים אחרים. כמו כן, קיים מידע לפיו במאסרו הנוכחי ומאסריו הקודמים ניצל את שהותו באגפים פתוחים על מנת לעקוץ אסירים אחרים ולבצע עבירות מרמה והונאה כלפי אזרחים באמצעות הטל"צ. בנוסף קיים חמ"ן שלילי וחמ"ן עדכני המצביע על עבירות מרמה והונאה שהעותר ממשיך לבצע באמצעות הטל"צ כנגד אזרחים ובעלי עסקים תוך ניצול כל פרצה אפשרית וגם בהיותו תחת הגבלות. על כן, סבורני כי לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהתנהלות המשיב או כי יש מקום להתערב בהחלטתו לעניין משך שיחות הטלפון שהתקבלה בעניינו של העותר. ההחלטה ניתנה במסגרת תפקידו של המשיב ואחריותו לשמירה על האינטרס הציבורי והסדר, במטרה לאזן בין הצרכים ההומאניים של העותר ובין שלום הציבור, שלום אסירים אחרים ושלומו של העותר עצמו ולאור החשש כי העותר ינצל את שיחות הטלפון היומיות כדי להמשיך ולבצע עבירות מרמה.

אשר על כן, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב. העתירה נדחית, לפחות לעת הזאת. עם זאת אציין כי ראוי שענינו של העותר יישקל שוב בתוך כ 45 ימים. אציין כי לעניין משך השיחות יש להביא בחשבון גם את העובדה שלעותר ילדים קטנים, על כל המשתמע מענין זה למשך השיחות והרצף. ראוי שנתון זה יובא בחשבות בעת בחינה חוזרת של בקשת האסיר ויינתן לו המשקל המתאים, בשים לב לעקרון טובת הילד והחשיבות של צמצום הנזק שממילא נגרם לילדים מעצם היות אביהם אסיר.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.

4