1

1. עתירה כנגד החלטת ראש אגף האסיר של שירות בתי הסוהר מיום 4.3.21, לפיה הופסקו עבודות השירות שהוטלו על העותר ונקבע כי הוא ירצה את יתרת ימי המאסר, 52 ימים, בבית הסוהר.

2. ביום 26.2.20 גזר בית משפט השלום בירושלים את דינו של העותר בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, חבלה במזיד ברכב, ניסיון השגת גבול והחזקת סכין שלא למטרה כשירה.

2

על העותר הוטלו בין היתר ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

3. על העותר היה להתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 2.6.20. העותר לא התייצב במועד האמור אלא רק ביום 14.6.21 ולאחר שהובהר לו טלפונית כי עליו להתייצב.

מיום תחילת ריצוי השירות ועד למועד ההפסקה המנהלית התייצב העותר לעבודה כ-49 ימים כאשר ביתרת הזמן נעדר ללא אישור.

בעקבות היעדרויותיו הרבות זומן העותר למספר שיחות הבהרה ואזהרה.

ביום 6.7.20 נערכה עימו שיחת בירור תחת אזהרה חמורה כי אם ימשיך בהתנהלותו (כאשר תפקודו לקוי גם כאשר מתייצב לעבודה) יופסקו לו עבודות השירות.

ביום 24.8.20 התקיימה לעותר שיחת הבהרה במקום העבודה.

העותר זומן לשיחת בירור נוספת ליום 29.9.20 אליה לא התייצב.

ביום 19.10.20 נערכה עימו שיחת בירור נוספת ופורט כי עקב גילו הצעיר ניתנת לו הזדמנות נוספת לחזור לעבודה רצופה תוך אזהרתו ושנוי מקום העבודה.

ביום 17.1.21 נערכה לעותר שיחת הבהרה שנייה במקום העבודה.

ביום 19.1.21 זומן העותר לשימוע ליום 17.2.21 אליו לא התייצב ולפיכך נערך השימוע בהיעדרו.

ביום 3.3.21 המליצה הממונה על הפסקה מנהלית וביום 4.3.21 אימץ כאמור, ראש אגף האסיר את המלצת הממונה.

4. בעתירה אין העותר חולק על כך כי הממונה נקט כלפיו גישה מתחשבת ואף מקלה וכי ניתנו לו מספר הזדמנויות להשלים את ימי עבודות השירות. עם זאת, מבקש העותר ולו לפנים משורת הדין בשים לב לכך שכבר ריצה את מרבית תקופת השירות שנגזרה עליו, ובשל הנסיבות החריגות בעטיין נעדר מעבודות השירות כי יינתן לו להשלים את תקופת השירות שהוטלה עליו. הנסיבות אליהן מפנה העותר היא העובדה כי סבתו סבלה אותה עת ממחלה קשה (בעקבותיה נפטרה) וכי אמו של העותר נדרשה לשהות אתה פרקי זמן ממושכים, כאשר העותר נאלץ להסיע את אמו מירושלים לאופקים, כך על פי העתירה, על בסיס יומיומי מאחר ולאמו אין רישיון נהיגה.

3

לטענת בא כוח המשיבה, נקודת המוצא היא כי יש לבחון את סבירותה של ההחלטה המנהלית ולא נפל כל פגם בהתנהלות והחלטת הממונה על עבודות השירות אשר אף מתחייבת בנסיבות העניין מהוראות החוק. נטען כי עבודות השירות הן החלופה המקלה יותר ביחס למאסר בפועל ותנאי קבלת ההקלה הוא התנהלות על פי הכללים. העותר לא השכיל לנצל הזדמנויות שניתנו לו על ידי הממונה ומתחילת ריצוי עבודות השירות זלזל באופן בוטה בהוראות הממונה ובהחלטת בית המשפט. הוסף כי אין זה מתפקידה של המשיבה "לרדוף" ולעשות מאמצים "לאתר" את העותר על מנת שזה ירצה את עונשו. באשר לנסיבות האישיות נטען כי העותר מעולם לא העלה טענות אלו בפני הממונה וכי מהשיחות שנערכו עמו עולה כי לא התייצב לריצוי עונשו בשל העובדה שעבד בעבודה פרטית. הוסף כי אין מקום להיעתר לבקשה "לפנים משורת הדין" מאחר ויש בכך משום פגיעה בעקרון השוויון בין האסירים.

5. כפי שנפסק "עבודות שירות אינן בגדר "תכנית כבקשתך", בבחינת ברצותו יירצה וברצותו ייעדר" (רע"ב 8076/20 יוסף עוויס נ. מדינת ישראל). מדובר ב"פריבילגיה הניתנת לביטול מקום בו הנאשם לא קיבל על עצמו את האחריות הנלווית למסלול עונשי זה ולא ביצע את המוטל עליו" (ר' רע"ב 7452/20 רול נ. מדינת ישראל).

בענייננו ניתנו לעותר מספר הזדמנויות לרצות את עבודות השירות אך הוא בחר שלא לנצלן. כבר מראשית הדרך לא התייצב במועד שנקבע, ובהמשך על אף שיחות שנערכו לו, הבהרות ואזהרות הוא שב והתנהל בדרך שאינה מתיישבת עם נטילת אחריות למסלול העונשי שהוטל עליו.

טענתו כי נסיבות חריגות של מחלת סבתו הן שעומדות ביסוד היעדרותו מעבודות השירות עלתה לראשונה במסגרת העתירה כאשר בשיחות שנערכו עמו אך ציין כי הוא "מנצל את הזמן שיש לעבוד באירועים כי חושש שייסגרו האולמות אירועים בגלל הקורונה", כי נעדר "עקב מגפת הקורונה וסיכון של המשפחה" וכי חייב לעבוד מסיבות כלכליות. מדובר בהתנהלות שאינה מפנימה את המשמעות של עבודות השירות. העותר אף בחר שלא להתייצב לשימוע אליו זומן.

בנסיבות אלו החלטת הממונה על עבודות השירות היא סבירה ומתבקשת ואין מקום להתערב בה.

העתירה נדחית.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

4

ניתן היום, ז' תמוז תשפ"א, 17 יוני 2021, בהעדר הצדדים.