בשם העותר:  עו"ד עדי קידר

בשם המשיבה:          עו"ד חופית נחמיה

לפנַי עתירת אסיר נגד החלטת המשיב מיום 11.6.2023 (ובהמשך מיום 22.2.2024) לא להוציאו לחופשה ראשונה.

העותר, אסיר פלילי, שפוט לתקופת מאסר בת 11 שנים בגין ביצוע עבירת הריגה, החל מיום 18.6.2015. תום מאסרו המלא צפוי לחול ביום 17.6.2026. זהו מאסרו הראשון והוא מסווג לקגוריה ב'1.

בכתב התשובה נטען על ידי המשיב כי גורמי הטיפול וגורמי המודיעין מתנגדים להוצאת המשיב לחופשה.

במהלך חיי העתירה התברר כי גורמי הטיפול שינו עמדתם בנוגע לעותר. אמנם העותר עומד על טענתו כי פעל במסגרת האירוע תחת הגנה עצמית, ותחילה הרושם היה מאסיר בעל פסיכופתולוגיה מז'ורית, אולם בהמשך חל שיפור מובהק במצבו של העותר בשל הטיפול המשמעותי והמיטיב אותו עובר בבית הסוהר. אשר על כן, גורמי הטיפול אינם רואים עוד מניעה להוצאת העותר לחופשה (חוו"ד רע"ן פסיכולוגיה ד"ר רוברט אפשטיין מיום 21.1.2024; הודעות המשיב מיום 8.2.2024 ומיום 22.2.2024).

גורמי המודיעין במשיב מתנגדים להוצאת המשיב לחופשה. התנגדותם נעוצה בעובדה כי בעת ניהול משפטו נמלט העותר מן הארץ ושהה בברזיל, עד שנעצר שם בשנת 2015 והוסגר לישראל בשנת 2018.

אין ספק כי העובדה שהמשיב ברח בעבר בעת ניהול משפטו למדינה זרה מצדיקה התייחסות חשדנית ומחמירה ביחס לכוונות המשיב. עם זה, הגדרת העותר כסג"ב הוסרה כבר לפני כשנתיים, הוא מסווג לקטגוריה ב'1 המאפשרת עקרונית יציאה לחופשות, ובנוסף חלף זמן ניכר מאז המעשה המתואר ועד הלום. מעל כל אלה - מחוות הדעת העדכניות בעניינו של העותר עולה כי הלה נתרם מן הטיפול אותו עובר בבית הסוהר, והדבר מפחית ממסוכנותו.

במצב דברים זה סבורני כי החלטת המשיב לא להוציא את העותר לחופשה ראשונה חורגת באופן משמעותי ממתחם הסבירות. במכלול הדברים היה על שב"ס להוציא את העותר לחופשה ראשונה, בפוף לתנאי חופשה מחמירים, ובהם ערבויות הולמות וגבוהות.

העתירה מתקבלת אפוא, במובן זה שעל המשיב לאשר את בקשת העותר לצאת לחופשה ראשונה בתנאים הולמים בהתאם לשיקול דעתו. כך יעשה המשיב תוך 30 יום.

חוות הדעת החסויה בעניין העותר תוחזר, במעטפה חתומה, לידי המשיב.

ניתן היום, ט"ז אדר א' תשפ"ד, 25 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.