1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד רותם טובול

ב"כ המשיב 2 עו"ד גנית גדות-כרמי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה עונש מאסר שני למשך 50 חודש בגין גרימת חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 2.3.15 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי תוכנית שיקומית של רש"א שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו.

ביום 7.7.15, לאחר שבית המשפט, במותב בחלקו האחר, עיין בעתירה ובכתב התשובה על נספחיהם, לרבות בהחלטת הוועדה נושא העתירה ובתוכנית רש"א, החליט בית המשפט כי מן הראוי לקבל את עמדת ועדת השיקום לדון בהתאמת העותר להיקלט בהליך שיקום קבוצתי, כפי שהמליצה הוועדה לעשות בסוף החלטתה נושא העתירה.

2

היום מונחת בפנינו החלטת ועדת השיקום לפיה העותר הוא אסיר חיובי, ללא נורמות עברייניות בולטות, במאסר עלתה מודעותו לדפוסיו האלימים במצבי קונפליקט, הוא למד לשלוט ולהבין את המניעים להתנהגותו.

על פי מסמך רפואי שהוצג בפני ועדת השיקום ובפנינו, יש לעותר בעיות רפואיות אשר מונעות ממנו עבודה פיזית מאומצת תוך חשש לסיכוי גבוה להחמרה בכאבים ובשחיקה.

בסיפא החלטת ועדת השיקום נכתב כי לאור התנהלותו התקינה במהלך המאסר ושיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול, ובהתאם לאישור רפואי שאינו מאפשר העברתו לאגף השיקום, נאלצת הוועדה לא להמליץ על העותר להעברה לאגף השיקום.

ב"כ העותר מבקשת לשחרר את העותר על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א, שכן הוא אינו יכול להיקלט באגף השיקום הקבוצתי רק בשל המגבלות הרפואיות מהן הוא סובל על פי מסמך רפואי שהוצג בפני ועדת השיקום ובפנינו.

ב"כ המשיב עותרת להחזיר את הדיון לוועדת השחרורים על מנת שיוצגו בפניה מסמכים רפואיים נוספים, שלא הוצגו בפני ועדת השיקום ועל מנת שתוצג בפניה החלטת ועדת השיקום שלאל הייתה בפניה במהלך הדיון הקודם.

כמו כן טוענת ב"כ המשיב כי אין בתוכנית השיקומית של רש"א כדי לאיין את מסוכנותו של העותר בכל הקשור לבעיית האלימות ממנה הוא סובל, כפי שהופיעה בהתנהגותו נושא מאסרו ובעברו הפלילי, שכן הוא לא עבר הליך טיפולי ממשי בעניין זה במהלך מאסרו.

ב"כ המשיב מתנגדת להחזרת הדיון לוועדת השחרורים וסומכת התנגדותה על האמור בסיפת החלטת הוועדה לפיה רק קליטתו של העותר באגף השיקום עמדה כמכשול בפניו בדרך לשחרורו המוקדם.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי לא התעלמה כלל ועיקר מטענת המסוכנות שטען המשיב בפניה בכל הקשור לבעיית האלימות ממנה סובל העותר. הוועדה קבעה כי התנהגותו של העותר בתוך הכלא ומסלולי הטיפול שהוא עבר מלמדים על שיפור בהתנהגותו, הוא עבר מסלולי שיקום וטיפול שלפי דיווח המנחות בקבוצה "שינוי דפוסים" הוא משתף באופן מלא מעולמו הפנימי, והרושם הוא שהוא נתרם מהשתלבותו.

מהאמור לעיל עולה כי הוועדה לא התעלמה ממסוכנותו הנטענת של העותר וסברה כי יש בשילוב בין ההליך הטיפולי שעבר העותר במהלך מאסרו לבין תוכנית רש"א כדי לאיין את מסוכנותו.

3

לאור האמור בחוות דעת ועדת השיקום, אשר הוגשה בעקבות המלצת הוועדה בסיפת החלטתה נושא העתירה, איננו רואים לנכון להטריח את ועדת השיקום פעם נוספת לדון בבקשת העותר לשחרור על תנאי, שכן חוסר האפשרות של העותר להיקלט באגף השיקום הקבוצתי נובע רק ממצבו הרפואי.

ב"כ המשיב מביעה תמיהה כיצד יוכל העותר לעבוד במסעדת פינתי כחלק מתנאי השחרור המוקדם כאשר הוא אינו מסוגל לעבוד בשל מגבלות רפואיות באגף השיקום הקבוצתי. תמיהה זו תיפתר במהלך השחרור המוקדם וחזקה על רש"א ועל ועדת המעקב שליד ועדת השחרורים שיעקבו אחרי התנהגותו של העותר במהלך תקופת הרישיון, ובמיוחד בכל הקשור לתעסוקה.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את העתירה ומורים על שחרורו של העותר בתנאים הקבועים בסעיף 13 לחוק שחרור על תנאי, לרבות עיכוב יציאה מהארץ עד יום 7.5.16, מעצר בית לילי בין השעות 23:00 - 06:00 וחתימה בתחנת משטרה בירושלים הקרובה למקום מגוריו פעם בשבועיים ביום ג' לא יאוחר משעה 09:00.

העותר יתייצב בפני ועדת שחרורים מעקבים שתתקיים בבית משפט השלום בכפר סבא ביום 22.10.15 בשעה 10:00.

למועד הנ"ל ימציאו רש"א ומשטרת ישראל דו"חות באשר לתפקודו של העותר.

ב"כ העותר תודיע לעותר ולשב"ס.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תשע"ה, 03/08/2015 במעמד ב"כ הצדדים.

4