1

העתירה הוגשה כעתירה משותפת של שני עותרים. על ב"כ העותרים היה להגיש את העתירות בנפרד. לפיכך, ככל שלא תוגש עד ליום 5.11.14 עתירה נפרדת לעותר 2, תימחק עתירתו. ככל שתוגש תידון היא באותו מועד שיקבע לעתירת העותר 1.

בכותרת העתירה בקשה לעיכוב ביצוע העברת העותרים למתקן כליאה אחר.

כפי שנפסק, לאסיר אין זכות קנויה למקום הכליאה בו ישהה במאסרו, והעברה אין משמעותה פגיעה בזכות יסוד של האסיר. ראה רע"ב 1004-12 אבוטבול נ' מדינת ישראל (19.2.2012): "בית משפט זה קבע לא אחת כי אין לאסיר, ככל, זכות קנויה לגבי מקום הכליאה שלו, ונקודת המוצא היא שהחלטה להעבירו לבית כלא אחר אינה פוגעת בזכות יסוד שלו ואינה מבססת עילת תביעה או עתירה. עוד נקבע שהחלטות מסוג זה הן בליבת שיקול הדעת המנהלי-ארגוני של שירות בתי הסוהר, ועל פי רוב לא יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר בעניינים מסוג זה".

למרות כותרת העתירה אינני מוצא בה בהילות.

ראה רע"ב 7848/13 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (14.1.2014): "ההעברה אינה בבחינת צעד בלתי הפיך, ולכן ניתן יהיה לקיים ביקורת שיפוטית גם לאחר מעשה"

2

הסעד המבוקש הינו סעד הפיך אשר ניתן לבצעו ולקיימו גם לאחר ההעברה. לפיכך אין כל מקום להורות על עיכוב ביצוע החלטת שב"ס, והבקשה למתן צו ביניים נדחית.

אין זה ברור למי מהעותרים מכוון סעיף ג'3 לעתירה, וחזקה על המשיבים כי ידאגו לביטחון העותרים, מה גם שכלל לא הוסבר בעתירה מדוע דווקא ההעברה יש בה סיכון.

העתירה בקשר לעצם ההחלטה על ההעברה תיקבע לדיון, ואינני מוצא מקום להורות על דיון בה בקדימות על פני עתירות אחרות.

העתירה תידון ביום 18.11.2014 שעה 11:00 במתקן אשל.

העתק יועבר לצדדים.

התיק יובא לעיוני ביום 5.11.14 לבדיקת הגשת עתירה נפרדת לעותר 2.

ניתנה היום, י' חשוון תשע"ה, 03 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.