בפני בקשה שנייה להארכת תקופת מניעת שיחות טלפון של האסיר, עם המשיב 2 - ב"כ.

המשיב מרצה עונש פלילי של 25 שנות מאסר, לאחר שהורשע במספר רב של עבירות ובכללם סיוע לרצח, עבירות סמים, עבירות רכוש ומרמה, ושיוך לארגון פשע.

המשיב הגיש ערעור על גזר הדין, והדיון בערעורו תלוי ועומד.

המבקשת קיבלה החלטה מנהלית למנוע מהמשיב 1 לשוחח עם המשיב 2, וזאת לבקשת משטרת ישראל בעקבות מיידעים המצדיקים לדעת המבקשת את מניעת שיחות הטלפון, המידע מעלה חשש ממשי שהקשר הטלפוני בין המשיב 1 למשיב 2 עלול לאפשר ביצוע עבירות המסכנות את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או את בטחון בית הסוהר.

לא נמנע מהמשיב האפשרות לשוחח טלפונית עם עורכי דין אחרים כמפורט בבקשה.

ההחלטה למניעת שיחות הטלפון ניתנה לאחר שנשלח למשיב 2 מכתב שימוע ונערך למשיב 1 שימוע.

המשיב הגיש עתירה נגד ההחלטה המנהלית שנידונה בעת"א 25254-08-22. בהחלטה שניתנה בתום הדיון, הייתה התייחסות לזכות ההיוועצות שיש לאסירים פליליים עם עורכי דין וכי זכות זו ככלל כוללת את הזכות להיוועצות טלפונית בהתאם לפסיקה מנחה של ביהמ"ש העליון, אך, צוין גם שישנם מקרים יוצאי דופן שבהם ניתן להגביל באופן נקודתי ופרק זמן קצוב את שיחות הטלפון עם עורך דין.

העתירה נדחתה. בהחלטה נקבע שהחומר המודיעיני שהוצג יש בו כדי להצדיק שימוש בנוהל של מניעת שיחות טלפון עם עו"ד ספציפי.

יצוין כי זכות ההיוועצות עם המשיב 2 לא נשללה לחלוטין אלא רק היוועצות טלפונית, כאשר המשיב 1 יוכל לפגוש פיזית את המשיב 2 לצורך התייעצות בתוך כותלי הכלא במפגש פרונטלי.

במסגרת ההחלטה צוין כי על מנת להמשיך את מניעת שיחות הטלפון בין המשיב 1 למשיב 2, אין די בהחלטה מנהלית וזאת על רקע מכלול הנסיבות ומשך תקופת המניעה וכי על המשיבה להגיש בקשה לבית המשפט לצורך המשך המניעה.

המשיבה פעלה על פי ההחלטה והגישה בקשה במסגרת עת"א 65928-08-22.

בית המשפט כב' השופט אזולאי נעתר לבקשה, קבע כי קיימת סמכות מכוח הוראות סעיף 45 א לפקודת בתי הסוהר למנוע שיחות בין אסיר לעו"ד וכי הגבלה זו עומדת במגבלות שנקבעו בהלכת פרש וברע"ב 6976/18. נקבע כי החומרים הסודיים מעלים מציאות מטרידה המצדיקה את המגבלה המבוקשת, ולפיכך הוארכה תקופה ב-3 חודשים.

כעת מונחת בפני בקשה להארכה שנייה.

ב"כ המשיב טוען כי בהיעדר חומר מודיעיני מעודכן וחדש אין מקום להארכה נוספת, ומאחר ומדובר בזכות חוקתית אין מקום להארכה נוספת. עוד טוען, ב"כ המשיב, כי פג תוקפו של המידע המודיעיני מכיוון שחלפו 3 חודשים מאז המידע האחרון.

טענה זו של ב"כ המשיב איננה מקובלת.

אין תאריך מוגדר הקובע תפוגה של מידע מודיעיני.

משך הזמן לתקופת המידע הוא תלוי נסיבות קונקרטיות בעניינו של כל אסיר (ראה רע"ב 9990/07 איזראלוב נ' מדינת שיראל).

לא נדרש מידע מודיעיני חדש לדחיית כל בקשה, העובדה שהחשש הנשקף מתוך המידע קיים מזה זמן אין בה בהכרח כדי לשלול את תוקפו (רע"ב 438/15 גיא וברמן נ' מדינת ישראל).

עיינתי במידע המתייחס למשיב 1 מול משיב 2, והשימוש לרעה שנעשה כמפורט במידע, שימוש הגובל בפלילים ויש בו כדי לסכן את הציבור, ולאחר עיון בחו"ד הסודית מיום 14/11/22, של זרוע החשיפה/מפלג הערכה של יאחב"ל, אני סבור שהחומרה שבמידע והמסוכנות הנובעת ומאחר ונעשה איזון נכון באופן שיתאפשר למשיב 2 לבקר את המשיב 1 בכלא לצורך היוועצות כעורך דין, וזכות זו מתממשת, יש הצדקה להמשך הגבלה לתקופה נוספת.

לפיכך, אני מורה על הארכת המשך ההגבלה של מניעת שיחות טלפון בין המשיב 1 למשיב 2 לתקופה נוספת של 3 חודשים מהיום.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.