1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירת אסיר במסגרתה עותר הוא לאפשר לו לצאת לחופשות.

העותר מרצה מאסר בפועל של 28 חודשים החל מיום 27.10.20 בגין הרשעתו בעבירות של קבלת דבר במרמה, ניסיון לקבל דבר במרמה, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, גניבה, שימוש ברכיב חיוני כאמצעי תשלום תוך הפקת רווחים או טובות הנאה. מועד תום ריצוי מאסר מנהלי צפוי 09.10.22. מועד תום ריצוי מאסר מלא צפוי 26.02.23. מסווג לקטגוריה ב'1.

העותר טוען כי הינו אסיר חיובי ופעיל ועומד בקטגוריה לחופשה. נטען בעתירה כי אין כל מידע מודיעיני בעניינו או חשש לביטחון הציבור. לטענתו הוא ללא עבר פלילי, אב לשני ילדים קטינים ויציאה לחופשה תביא לחיזוק היחסים והקשר שלו עם משפחתו. נטען כי אין כל סיבה מהותית לסירוב המשיב לבקשת העותר לצאת לחופשה. נטען כי העותר שוהה באגף מתקדמים, מוגדר כאסיר פעיל וחיובי, עובד במטבח, מוסר בדיקות שתן באופן קבוע והשתתף בקבוצות שונות באופן פעיל וחיובי. נטען כי בדו"ח עובדת סוציאלית מצוין כי ניכר שהעותר מלבד העובדה שהודה והביע חרטה על מעשיו, לוקח אחריות מלאה ומבין את הדברים וחוות הדעת הינה חיובית.

2

המשיב טוען כי בתאריך 15.11.21 נבחנה בקשת העותר לצאת לחופשה על ידי הגורם המוסמך והוחלט לדחותה נוכח חמ"ן שלילי והתנגדות גורמי הטיפול. נטען כי אסירים אינם מחזיקים בזכות קנויה לצאת לחופשות ולגורם המוסמך מסור שיקול דעת רחב בעניין זה. בעת שקילת בקשה לאישור חופשה על המשיב להביא בחשבון גם את מידת הסכנה הנשקפת לציבור או האסיר במהלך החופשה. לכן יש לקבל את עמדת הגורמים הרלוונטיים בטרם מתן החלטה. נטען כי מעמדת גורמי המודיעין בשב"ס עולה כי העותר צבר לחובתו חמ"ן שלילי שעניינו במרמה ובסמים ומדובר במידע רלוונטי, חמור ועדכני ומכאן התנגדותם ליציאתו לחופשה. נטען כי משטרת ישראל מתנגדת אף היא להוצאת העותר לחופשה ומעמדתה עולה כי בתיקו המודיעיני של העותר ישנן ידיעות הן של שב"ס והן של מ"י שעניינן בהמשך פעילות פלילית מבין כתלי הכלא ולהערכתם יציאתו לחופשה עלולה להוות עבורו קרקע פורייה לקידום פעילות פלילית. כמו כן, מעמדת גורמי הטיפול עולה כי מדובר בעותר שהתקבל לכלא כרמל לאחר שנפלט מכלא חרמון בגין מעורבות שלילית, עותר בעל רקע התמכרותי אשר לא השלים תהליך טיפולי ייעודי וכן לא עבר טיפול משמעותי שיעיד על שינוי באורחות חייו. כן עולה כי במהלך מאסרו המשיך בהתנהלות שלילית המאפיינת את עבירותיו. לכן ובהעדר אינדיקציה להפחתת מסוכנותו לא הומלץ על יציאתו לחופשה. עוד נטען כי לאחרונה נדון העותר בפני ועדת שחרורים ונדחה והוא גם לא נמצא מתאים לתכנית טיפול של רש"א. במסגרת ועדת השחרורים ניתנה התייחסות להתנהגות העותר ונרשם שבפן הסמוי התנהגותו בעייתית, זאת תוך התייחסות למידע מודיעיני שהוצג בפני ביהמ"ש.

יצוין כי במהלך הדיון נטען כי נאמר לעותר שהוא יכול להגיש שוב בקשה ליציאה לחופשה והעותר טען כי הגיש בקשה חדשה לחופשה. על כן, התבקשה ב"כ שב"ס לבדוק ולעדכן את ביהמ"ש בכל הנוגע לכך. בעדכון שהוגש מטעם המשיבים נכתב כי מאחר שההחלטה לדחות את בקשת העותר נסמכה, בין היתר, על חוות דעת משטרת ישראל, יוכל העותר לפנות בבקשה לחופשה רק בחלוף שישה חודשים ממועד קבלת ההחלטה בעניינו.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל את העתירה שכן לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת המשיב או בהתנהלותו.

כפי שהובהר על ידי המשיב, גורמי הטיפול וכן גורמי המודיעין מתנגדים ליציאת העותר לחופשות ונראה כי העותר לא עבר טיפול משמעותי המצביע על שינוי במסוכנותו של העותר. כמו כן, לאורך תקופת מאסרו נצבר מידע שלילי בנוגע להתנהגותו במאסר ומדובר במידע רלוונטי ועדכני. גם משטרת ישראל מתנגדת להוצאתו לחופשה ועולה כי קיימת המשך פעילות פלילית מבין כתלי הכלא. לכן לא הומלץ על יציאתו לחופשה, בשל מידע שלילי שצבר לחובתו והעדר אינדיקציה להפחתת מסוכנותו.

הועברו לעיוני מידעים שונים. מעיון בדו"ח ידיעה 21-1806-346 ודו"ח ידיעה 3892886, שהינם דו"חות עדכניים, עולה כי העותר אינו משנה דפוסי התנהגותו, בוודאי לא באופן המצביע על שינוי של ממש והמצדיק מתן הטבות כאלו או אחרות. כמו כן, נפתחו נגד העותר שני תיקים במהלך מאסרו, הנמצאים בחקירה, והעותר נחקר בהם תחת אזהרה.

כפי שציין המשיב, לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה והחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של הגורם המוסמך אצל המשיב. אין זו דרכו של בית המשפט להתערב בהחלטות הנוגעות ליציאתו של אסיר לחופשה אלא במקרים חריגים, ובהקשר זה לא יחליף בית המשפט את שיקול דעתו של שב"ס בשיקול דעתו שלו [רע"ב 8174/21 שרון רווח נ' שירות בתי הסוהר (29.11.2021); רע"ב 9/12 פלוני נ' מדינת ישראל (4.4.2012)].

3

נראה כי במקרה זה ערך המשיב את האיזונים הדרושים ושקל את השיקולים הרלוונטיים, ביניהם גם מסוכנות העותר. על כן, נראה כי בשלב זה לא נפל בהחלטת המשיב פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהליך או בשיקול הדעת המנהלי שהופעל.

על כן, לאור המפורט לעיל, העתירה נדחית. כאמור בהודעה מטעם המשיבים, יוכל העותר לפנות בבקשה נוספת לחופשה בחלוף שישה חודשים ממועד קבלת ההחלטה הקודמת בעניינו.

המזכירות תעביר עותק לצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.