1

העותר מרצה מאסר ראשון בגין עבירות תעבורה.

בהחלטה מיום 6.6.22 דחתה היחידה לשחרור ממאסרים קצרים ("היחידה") את בקשתו לשחרור מוקדם.

על החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו ומועד הדיון בה נקבע ליום 6.7.22.

בתגובה לעתירה, פורטו הנימוקים עליהם הסתמכה היחידה בהחלטתה, ובהם הנימוק של הוועדה על כי הוצע לאסיר בתחילת מאסרו להשתלב במחלקת תעבורה בבית סוהר "חרמון" אך הוא סירב בשל המרחק.

ב"כ המשיבה מפנה לדו"ח 903 וקלידת העו"ס מיום 17.5.22, וכי ממנה עולה כי העותר הביע חרטה על מעשיו, הבין את חומרת המעשים והשלכותיהם והפיק לקחים, אך זקוק לטיפול בעבירות תעבורה אולם נוכח תקופת מאסרו הקצרה הדבר לא התאפשר.

כן הפנתה המשיבה להתרשמות העו"ס לפיה העותר ללא דפוסים עבריינים בולטים, ניהל בעבר אורח חיים נורמטיבי והמאסר מהווה עבורו גרום מרתיע, וכי נראה שהעותר יוכל להיתרם מתכנית פיקוח של רש"א.

נוכח הדברים המפורשים שנכתבו בדו"ח העו"ס טענה המשיבה בתגובתה כי אין ספק שאי שילובו של העותר במחלקת תעבורה נבע מיתרת מאסר קצרה ולא מסירוב כפי שנרשם בהחלטה.

2

ב"כ המשיבה הוסיפה כי פנתה לשב"ס על מנת לברר עניין זה, והתשובה שהתקבלה היתה כי אכן העותר היה ללא זמן לטיפול ייעודי כפי שמצויין בדו"ח 903.

בשל שגגה זו, ולפנים משורת הדין, ומאחר והיחידה, בין היתר, ביססה את החלטתה על סמך נתון זה, המשיבה סבורה כי נכון וצודק להחזיר את עניינו של העותר ליחידה בהקדם, על מנת שלא ייגרם לו עוול בהקשר זה.

התבקשה תגובת הסנגור, והוא הודיע כי הוא מסכים להחזרת עניינו של העותר ליחידה, וכי אין התנגדות למתן פסק דין בעתירה על בסיס העתירה והתגובה לה.

בנסיבות אלו, ולאור ההסכמה, אנו מורים על החזרת הדיון בעניינו של העותר ליחידה אשר תקבע מועד דיון בהקדם האפשרי.

הדיון הקבוע ליום 6.7.22 מבוטל.

המזכירות תודיע בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.