1

העותר מלין על החלטת שב"ס, וועדת אלמ"ב, שלא לאפשר לו התייחדות עם בת זוגו.

העותר מרצה עונש מאסר בגין עבירות שעניינן אלימות במשפחה, נשפט לעונש מאסר של שלוש שנים וחצי. מרצה את עונשו מספטמבר 2014. . לעותר לא אושר סבב חופשות. אשתו מגיעה אליו לביקורים פתוחים. בקשתו להתייחדות נדחתה בהחלטה מיום 5/4/15. מאוחר יותר נמסר לעותר כי קיימת התנגדות לבקשה מוועדת אלמ"ב.

העותר טוען כי הוא מודה במיוחס לו בכתב האישום, לקח אחריות על התנהגותו האלימה, מביע חרטה על מעשהו. העותר ואשתו בחרו להתמודד עם הקשיים ולשקם את המערכת הזוגית ביניהם.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר (על פי כתב התשובה, מאסר של שנתיים וחצי) בגין עבירות של סחר בסמים, אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת רכוש גנוב ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים. זוהי כניסתו ה - 8 של העותר לכלא, מסווג בקטגוריה א' - אלמ"ב.

כתב התשובה :

מתן טובת הנאה של התייחדות, כאשר מדובר באסירים השפוטים על עבירות אלמ"ב מותנה בהמלצת הוועדה הבינמשרדית לעבירות במשפחה או וועדת מסוכנות.

2

על פי הנוהל הקיים וועדת אלמ"ב איננה דנה בנפרד בבקשה להתייחדות, אלא במכלול הנושאים. ככל שמועד התכנסות הוועדה הינו יותר מחודשיים, דנה בבקשה וועדת מסוכנות בכלא.

בעניינו של העותר דנו גורמי הטיפול הרלוונטיים והחליטו לדחות את בקשתו, הן לאור המידע שהועבר מוועדת אלמ"ב והן בשל העובדה שבת הזוג מגלה אמביוולנטיות לגבי רצונה להביא כעת ילד משותף נוסף לעולם. הדבר מלמד על קיומם של פערים בעמדות וברצונות בין האסיר לבין בת זוגו.

לאחר מכן, התכנסה גם וועדת אלמ"ב ודנה בעניינו בהקשר של חופשות ושחרור מוקדם.

הוועדה התרשמה מאסיר בעל קווי אישיות נרקיסיסטים, נוקשה בעמדותיו ובעל דפוסי התנהגות אלימים. קיימים פערים בין הדרך בה מתאר העותר את חייו, לרבות ביצוע העבירה לבין עובדות נוספות הידועות לוועדה. הוועדה המליצה גם על אבחון פסיכו - דיאגנוסטי שיתייחס לקווי אישיותו, רמת הסיכון ופרוגנוזה לטיפול. הוועדה קבעה לשוב ולהתכנס בעניינו בחודש 10/2015.

ב"כ המשיבה מציין בכתב התשובה שהעותר נשפט משמעתית ביום 15/3/15 בגין הפרת הסדר והמשמעת ביחידה ונדון לעונש של בידוד ל - 24 שעות ואזהרה חמורה.

עיינתי גם בחלק הסודי של דוח וועדת אלמ"ב.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטה המנהלית. ההחלטה נתקבלה בתהליך תקין ובנסיבות העניין הינה במתחם הסבירות.

הרשות המנהלית היתה רשאית ואף חייבת ליתן משקל מכריע לעמדתם של הגורמים המקצועיים - וועדת המסוכנות ווועדת אלמ"ב.

אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ה, 28 יולי 2015, בהעדר הצדדים.