1

מושא העתירה- שינוי תנאי חופשה

העותר, אסיר עולם קצוב 30 שנים, תום מאסרו המלא: 2030. העותר משולב בסבב חופשות שנים רבות, יצא לכ-70 חופשות, ללא הפרת תנאים. בשנת 2018, הומר תנאי ערב צמוד בערב חותם. בקשתו של העותר, כדי להקל על ערביו, היא כי יחתמו על תנאי החופשה בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריהם ולא בבית הסוהר. לדבריו "זה רק יחסוך פקקים וייתן מוטיבציה לערב שלי שיחתום עליי ולא יתייאש מלבוא". במעמד הדיון הוסיף, כי ניתן להסתפק בחתימת ערב גורפת על תנאי חופשה ואין צורך בחתימה כל אימת שיוצא לחופשה.

2

המשיב מבקש לדחות את העתירה. לטענתו, הרקע לעתירה הם שיקולי נוחות, לעותר שבעה ערבים וניתן לערוך סבב ביניהם. לגופו נטען, כי חובתו של הערב לחתום בשער בית הסוהר, במעמד זה מוסברים לו תנאי החופשה ומתקבל התחייבותו לערוב לעותר בטרם יציאתו לחופשות. עוד נטען, כי משטרת ישראל מתנגדת לשינוי מקום החתימה.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, מצאתי לדחות את העתירה.

העותר, המוכר לי היטב מעתירות קודמות, אסיר חיובי, בעל מוטיבציה, משולב תקופה ארוכה בסבב חופשות, ללא הפרות. אכן, הטעם לבקשתו הוא להקל על ערביו אך לא די בשיקולי נוחות של הערבים כדי לשמש טעם טוב להתערבות בהחלטת המשיב. ההחלטה על חתימת ערב בשער בית הסוהר סבירה ואחראית, ניתנה ע"פ הוראות הדין ומטרתה לוודא, שהערב מודע לתנאי חופשה ולחובותיו.

לכך אוסיף, שלעותר שבעה ערבים חותמים ואין מניעה מהוספת ערבים נוספים, כך שהנטל שמוטל על כל אחד מהם, אינו גדול.

סוף דבר, העתירה נדחית. תשלום אגרה כדין.

פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, ה' אדר א' תשפ"ב, 06 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.