1

נוכחים:

ב"כ העותר - עו"ד רמזי סקיס

ב"כ המשיבים -עו"ד מיכאל סטופ

העותר הובא על-ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

2

עתירה כנגד החלטת נציב שב"ס להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השרות אשר הושתו על העותר.

שמעתי טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו והחלטתי לדחות את העתירה.

עיון בהשתלשלות האירועים שהובילה להפסקה המנהלית, מלמד כי מדובר בעונש מאסר בן שלושה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שרות, אשר הוטל על העותר ביום 23.3.15. מאז, שובץ העותר לשני מקומות עבודה, מעבר לאיחורים, היעדרויות, היעלמויות, התעלמות מהודעות כתובות, לא אירע דבר ורוצו רק שבעה ימים מתוך תקופת העונש.

כפי שנפסק לא אחת, ריצוי מאסר בדרך של עבודות שרות הוא פרבילגיה הניתנת לאסיר, ומקום בו מוצא עצמו שרות בתי הסוהר נאלץ פעם אחר פעם לנסות "לשדל" את העותר, שלא לומר להתחנן בפני העותר לבצע את המוטל עליו, הוא מקום שלא ניתן להשלים עימו.

ביחס לטענה בדבר אי עריכת שימוע, אין חולק כי נשלחה פניה לכתובתו של העותר, וזו לא נדרשה. יש לראות בכך זימון כדין, כך שאין מקום לקבל את הטענה. אציין, כי ממילא ביום 16.4.15 העותר בחר להפסיק להגיע למקום עבודות השרות, ונערכו מספר רב של ניסיונות עד לזימונו לשימוע על-מנת לשכנעו להתייצב להמשך ריצוי העונש, ניסיונות שלא צלחו.

לפיכך, העותר ידע גם ידע כי הוא מפר את הכללים הקבועים, ולמעשה, מתחמק מריצוי מאסרו.

גם במהלך הדיון ציין העותר כי יש לו עסק לנהל, ומשפחה לטפל, ומדברים אלה עולה הקושי, ככל הנראה, בהתחייבות למסגרת מוקפדת וברורה כעבודות שרות.

בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לעתירה.

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תשע"ו, 30/12/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי כנרת גולן