1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד ירון ברזילי

ב"כ המשיב 2 עו"ד הדס פתל

העותר הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה 30 חודשי מאסר בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, הונאה בנסיבות מחמירות, גניבה וזיוף נושא ת"פ 44263-05-14 (בית משפט השלום בירושלים) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הועדה") מיום 19.10.15 שלא לשחרר אותו על תנאי, כאשר מיד לאחר שחרורו הוא יגורש לארגנטינה, מדינה ממנה הגיע ארצה.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו, כי העותר עשה הכל על מנת שיזכה לשחרור על תנאי, כאשר שילם את הקנס שהושת עליו על ידי בית המשפט ואת הפיצוי שחויב לפצות את קורבנות עבירותיו כפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא.

ב"כ העותר טוען כי התנהגותו של העותר במהלך מאסרו היתה התנהגות חיובית, לא ניתן לזקוף לחובתו את המידע שהוצג בפנינו, כפי שלא נזקף לחובתו על ידי הועדה וכי השתתף בפעולות חינוך.

2

ב"כ העותר טוען כי אין לזקוף לחובתו של העותר את העובדה שלא עבר הליך טיפולי על מנת להפיג את המסוכנות הנובעת ממעשיו, גם אם נובעת מסוכנות כזו, שכן הדבר נעוץ בהחלטת שב"ס שלא לשתף בהליך טיפולי אזרחי מדינות זרות כמו העותר.

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר ומצביעה על חומרת מעשיו נושא 31 אישומים המגלמים 120 עבירות של זיוף ומרמה בקשר לכרטיסי אשראי שבוצעו יחד עם אחר בתחכום רב ובתכנון מכניסת העותר ארצה, שלטענתה נעשתה כדי לעבור עבירות, ועד למאסרו.

לטענת ב"כ המשיב, מעשיו של העותר מלמדים על מסוכנותו ומאחר ולא עבר הליך טיפולי על מנת לאיין את המסוכנות או להפיג אותה, לא ניתן לשחרורו על תנאי.

ב"כ המשיב איננה מתעלמת מהעובדה שהעותר לא עבר את ההליך הטיפולי רק בשל היותו תושב חוץ אך טוענת כי אין בכך כדי לגרום לשחרורו המוקדם של העותר.

עיון בהחלטת הועדה נושא העתירה מעלה כי הועדה לא התעלמה מהשתתפותו של העותר בפעולות חינוך במהלך מאסרו, מתנאי מאסרו הקשים יחסית בהיותו תושב חוץ ומהתנהגותו התקינה.

עם זאת, התרשמה הועדה, וגם אנו שותפים להתרשמות זו, כי מעשיו של העותר מלמדים על היותו עבריין מקצועי שכן מדובר בשורת עבירות שבוצעו זמן קצר לאחר הגעתו של העותר ארצה ומקובלת עלינו אמירתו של בית המשפט המחוזי בירושלים שדן בערעור על העונש שהושת על העותר על ידי בית המשפט השלום כי מדובר במי שהגיע ארצה על מנת לבצע עבירות מתוחכמות והחל במאסר בו ביום שהגיע ארצה.

הועדה התרשמה כי מדובר במי שצפוי סיכון ממעשיו בעתיד, שכן אלה בוצעו בקלות רבה, אין תכנית שיקומית לאחר שחרורו המוקדם של העותר בהיותו תושב חוץ והעובדה שהוא אזרח חוץ שעתיד לצאת לחו"ל, אין בה לכשעצמה כדי לגרום לשחרורו המוקדם של העותר.

הועדה לא התעלמה מכך שהעותר לא עבר הליך שיקומי ואף אנו איננו מתעלמים מכך.

גם אם הסיבה שהעותר לא עבר הליך שיקומי במהלך מאסרו, כפי שביקש לטענת בא כוחו לעבוד, איננו נעוצה בעותר אלא בשלטונות שב"ס, הרי בהעדר הליך כזה, מסוכנותו, גם אם יורחק ממדינת ישראל, עדיין קיימת.

לאור כל האמור לעיל, לא הוכיח העותר במידה המוטלת עליו על פי הוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר, כי שחרורו המוקדם לא יסכן אחרים, כפי שעשה במעשיו נושא מאסרו.

אנו דוחים את העתירה.

ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"ו, 08/12/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

3