1

נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד דבי שרון

ב"כ המשיבה עו"ד מירי וינשטיין

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים מיום 4.6.15 לפיה נדחתה בקשת העותר לשחרור על תנאי ממאסרו. העותר מרצה מאסר בן 12 חודשים בגין עבירות של הסעה של שוהה בלתי חוקית, נהיגה פוחזת ברכב, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקיד, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. במסגרת המאסר הופעל מאסר על תנאי קודם. מדובר במאסרו השלישי של העותר.

אין אנו רואים כל פגם בהחלטת הוועדה. הוועדה עמדה על כך כי העבירות בגינן מרצה העותר מאסר גרמו לסיכון עוברי דרך, ואף עולה כי שוטר נפגע בידו עקב ניסיון הימלטות של העותר בשל הסעת שוהים בלתי חוקיים; העותר לא הורתע מעונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו; יותר מכך העותר שוחרר שחרור מוקדם ממאסר קודם ביום 7.9.14, וכבר כחודש לאחר מכן ביצע עבירות זהות באופן, שנסיבות כוללות אלה, מצביעות על הפרת אמון חוזרת ונשנית.

ב"כ העותר טענה כי במסגרת החלטת הוועדה בה נבחנה תוכנית שיקום של רש"א בעניינו של העותר, צויין כי רש"א לא בחנה את הרשעותיו הקודמות של העותר, ולא נתנה את דעתה לכך שבמסגרת שחרורו הקודם היה נתון בתוכנית שיקום פרטית, שלא הועילה, וכי הפר מאסר מותנה בעבירות הנוכחיות, וזאת בלא שקביעה זו אכן היתה מעוגנת בראיה כלשהי.

אכן, לפחות מכוח חזקת תקינות המעשה המינהלי, ניתן להניח כי רש"א אכן בחנה את כל החומר הנוגע לעותר קודם מתן המלצתה בדבר תוכנית טיפולית, ואולם, גם אם כך הם פני הדברים, הרי שבצד אותן נסיבות העומדות לרועץ לעותר, כפי שתואר, עומד גם דו"ח סוציאלי בעניינו של העותר לפיו העותר אינו מפנים את חומרת מעשיו, וקובל על כך "שלא היה לו מזל", ובשל כך נתפס בכף בזמן ביצוע העבירה.

2

הוועדה גם נתנה דעתה בצדק, לכך שהתוכנית הטיפולית הפרטית אותה הציג העותר במסגרת שחרורו מהמאסר הקודם, לא הועילה, והטענה כי תוכנית רש"א הנוכחית הינה "מעובה" יותר, אין בה כדי להוות משקל נגד לכך שהעותר חזר חיש קל לסורו, לאחר שלכאורה התחייב בעת שחרורו הקודם כי יקבל עליו את תנאי התוכנית הפרטית וישפר דרכיו.

בנסיבות אלה, נדחית העתירה.

ניתן והודע היום י"ד תמוז תשע"ה, 01/07/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חני ברדוגו