1

החלטה

כללי

העותר מרצה מאסר לתקופה של 17 ש' החל מיום 8.11.04 בגין עבירת קשירת קשר לפשע (יבוא סמים), ומועד שחרורו ממאסר הוא 7.11.21. הוא מסווג לקטגוריה א' מיום 2.8.07, ומלין על סיווגו לקטגוריה זו, שמשמעה אי יציאה לחופשות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים מצאתי כי החלטת בית המשפט העליון במסגרת רע"ב 2178/15 בעניינו של העותר לא קוימה, והוריתי למשיבה לכנס לאלתר ועדת קטגוריות שתבחן את שאלת סיווגו של העותר.

לאחר הודעת המשיבה בדבר התכנסות הועדה חודש הדיון לפני.

טענות ב"כ הצדדים

2

כזכור, לטענת ב"כ העותר, העותר ריצה 10 שנות מאסר מבלי לצאת לחופשות, בשל מידע מודיעיני מופרך, וכי בחופשות חריגות לאירועים משפחתיים שאושרו לו, שמר על תנאי החופשה ולא נגרם כל "נזק ציבורי".

ב"כ המשיבה הפנתה להחלטת ועדת הקטגוריות החדשה (מיום 19.11.15), במסגרתה הוחלט שלא לשנות את סיווגו של העותר בשל מעמדו העברייני הבכיר ובשל קיומו של מידע מודיעיני רב בעניינו של העותר, המצביע על המשך פעילות פלילית וסכסוכים עם גורמים עברייניים, על סכנה לשלום העותר (גם מחוץ לכותלי בית הסוהר) ועל סכנה לשלום הציבור.

היועצת המשפטית של אמ"ן קמב"ס שהתייצבה לדיון לפני הבהירה במהלך הדיון את תהליך קבלת ההחלטה במסגרת ועדת הקטגוריות, ומסרה כי על פי פקודת הנציבות נציג שב"ס בוועדה הוא קצין חופשות, שאינו חשוף למידע כלל, כי שני הנציגים בוועדה (נציג שב"ס ונציג אמ"ן קמב"ס) ממודרים האחד מן השני, ומציגים כל אחד את העמדה הסופית שנמסרה לו מטעם שולחיו. כך, רק אם יש מחלוקת בין הצדדים נדרש דיון לגביו לא נמסר כיצד מתבצע.

בתגובה לבקשת ב"כ העותר לקבל לידיו את פרוטוקול הועדה המשותפת, היא ועדת הקטגוריות בעניינו של העותר בשלוש השנים האחרונות מסרה המשיבה כי ככלל הפרוטוקולים הינם חסויים, וכי מאז חודש ינואר 2012 ועד לחודש ינואר 2015 (במסגרת עת"א 61437-01-15) לא הוגשה על ידי העותר בקשה לשינוי סיווגו, וכפועל יוצא מכך לא עלה עניינו בפני הועדה. נטען, כי "עניינו של העותר נבחן מעת לעת ע"י הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל ובשב"ס, וזאת לצורך מתן מענה ספציפי לעתירות שהוגשו על ידו בעניין חופשותיו", וכי עמדת הרשות בקשר לעתירות אלה נבחנה על ידי בתי המשפט השונים ואושרה על ידם.

דיון והכרעה

במסגרת עת"א 61437-01-15 דנתי בעתירתו של העותר כנגד ההחלטה שלא לאפשר לו לצאת לחופשות, ובהחלטתי מיום 16.3.15 ציינתי כי סיווגו של העותר נערך בהתאם לשיקולים המנחים בפקודת הנציבות, וכי המידע המודיעיני בעניינו של העותר מבסס את ההערכה כי יציאתו של העותר לחופשה עלולה לסכן את שלום הציבור ובטחונו. יחד עם זאת, ציינתי בשולי החלטתי, כי יש מקום להמשיך ולבחון המידע ותוקפו מעת לעת.

3

בקשה למתן רשות ערעור על החלטתי זו (רע"ב 2178/15) נדחתה על ידי כב' השופט מלצר. יחד עם זאת, במסגרת הדיון בבקשה הודיעה ב"כ המשיבה כי לנוכח חלוף הזמן מאז שניתנה ההחלטה המנהלית האחרונה בעניינו של העותר, ולנוכח חשיפתה של פרשת 512, הנוגעת בין היתר לניסיון חיסול של העותר בשנת 2003 והצורך לבחון את השלכותיה והשלכות מעצרם של בכירים בעולם הפשע על עניינו של העותר, נכונה המשיבה לקבל החלטה עדכנית בעניין סיווגו של העותר, ובית המשפט העליון הורה כי כך יעשה, ואף קצב המועד לקבלת ההחלטה.

ועדה זו התכנסה בסופו של יום, לאחר החלטתי בעניין, ביום 19.11.15, והוחלט בה לדחות בקשת העותר לשינוי סיווגו, בהסתמך על המידע המודיעיני בעניינו. ביחס לפרשה 512 נאמר באופן כללי כי: "יש בה כשלעצמה כדי להעיד על מעמדו העברייני הבכיר".

דא עקא, מדבריה של נציגת אמ"ן קמב"ס במהלך הדיון לפני עלה כי כל משמעות כינוסה של וועדת הקטגוריות, היא "הוועדה המשותפת" שקמה מכוח פקודת הנציבות 04.40.00, הוא עריכת מפגש בין נציגי שב"ס ואמ"ן קמב"ס, המציגים עמדה שנערכה עבורם מבעוד מועד כאשר נציג שב"ס (קצין חופשות) אינו רשאי להיחשף למידע כלל, וממילא כל גורם אינו רשאי להיחשף למידע של הגורם האחר. בנסיבות אלה ברי כי לא יכול להתקיים "דיון" של ממש, כהוראות הפקודה.

האמור לעיל אינו מתיישב עם הוראות פקודת הנציבות ולפיהן:

"10.     א. אסיר רשאי לבקש בחינה מחדש בפניה מנומקת בכתב שלו או של בא כוחו, על החלטה בנוגע לסיווגו לקטגוריה לצורך יציאתו לחופשה או על תנאים ליציאה לחופשה. בקשתו תידון בפני "הוועדה המשותפת".

            ...

11.       א. אחת לחודש לפחות ובהתאם לצורך תתכנס "הוועדה המשותפת" לצורך דיון בבקשות שהוגשו עפ"י פקודה זו.

            ...

            ג.         1) החלטת הוועדה המשותפת תתקבל פה אחד על ידי כל חבריה.

                        2) נתגלו חילוקי דעות בדיון הוועדה, יש לנהוג עפ"י המפורט בסעיף 12.

            ...

12.       א. נתגלו חילוקי דעות בדיון הוועדה המשותפת, יובא העניין להכרעת הנציב לאחר מיצוי התהליך המפורט בפסקה ב' להלן. "

            ...

האמור אף לא מתיישב עם הגדרת הועדה המשותפת בסעיף ההגדרות בפקודה (סעיף 4), ולפיו בוועדה יהיו נוכחים נציג אמ"ן קמב"ס, קמ"ן מחוזי בשב"ס וקצין אסירים מחוזי בשב"ס.

מהאמור לעיל עולה, כי לא נערך דיון כמשמעו בפקודת הנציבות.

4

            סעיף 3(1) לחוקלתיקוןסדריהמינהל (הנמקות,( תשי"ט-1958, הפוטרמחובתההנמקה, חלרקכשהדיןהמעניקאתהסמכותקובע, בלשוןמפורשת, שרשאיתהרשותלהחליט "לפישיקול-דעתה" או "ללאמתןנימוקים ,"ואיןדיבשיקול-דעתמשתמע.

לא זו אף זו.

בסעיף 11ד. לפקודת הנציבות 04.40.00 נקבע כדלהלן:

"סיכום הדיון של הוועדה המשותפת ונימוקי ההחלטה יירשמו".

בסעיף 11ה. נקבע כי "החלטת הוועדה המשותפת ונימוקיה יימסרו לאסיר או לבא כוחו על פי בקשתו. הייתה מניעה למסור לאסיר את נימוקי הוועדה כולם או חלקם, תציין הוועדה בהחלטתה מהו נוסח ההחלטה שניתן למסור לאסיר".

משמע, אף אם לא ניתן למסור לאסיר או לבא כוחו את נימוקי הוועדה, כולם או חלקם, וסביר כי מדובר במידע המודיעיני המהווה בסיס להחלטה, הרי שזה יעבור תחת שבט ביקורתו של בית המשפט.

כל אלה על מנת שניתן יהיה לברר סבירותה של ההחלטה שהתקבלה על ידי הרשות המנהלית.

בנסיבות האמורות, אני מורה למשיבה לכנס וועדה בה יהיו נוכחים נציגים המכירים את טיב המידע בעניינו של העותר, ואשר יקיימו דיון ממשי בשאלת האפשרות להורות על שינוי סיווגו של העותר, בשים לב למכלול השיקולים המתווים בפקודה ולאפשרות לאיין מסוכנות בתנאים מגבילים שונים.

הוועדה תתכנס לדיון בעניינו של העותר תוך שבועיים מהיום.

בוועדה ייערך פרוטוקול חסוי, שיכלול את המשתתפים בו ואת טיעוניהם במהלך הדיון, וזה יועבר לעיון בית המשפט ביחד עם החלטת הוועדה מייד לאחר התכנסותה .

בשולי החלטתי מצאתי להפנות את נציגי הפרקליטות ושב"ס לאופן קבלת ההחלטות בוועדת הקטגוריות, המצביע על היעדר שיקול דעת ממשי ומשמעותי בוועדה עצמה, ואת הצורך לבחון שיטה זו. בהתאם לכך, העתק החלטתי ישלח על ידי המזכירות לב"כ הצדדים, לפרקליטת המחוז וליועץ המשפטי של שב"ס.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

5

ניתנה היום, י' טבת תשע"ו, 22 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.