עת"א 32583/11/15 – עאמר ג'עברי נגד מדינת ישראל – ועדת השחרורים
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
|
עת"א 32583-11-15 ג'עברי(אסיר) נ' מדינת ישראל - ועדת השחרורים |
10 דצמבר 2015 |
1
|
בפני הרכב כב' השופטים: י. גריל, שופט בכיר (אב"ד) ב. בר-זיו, שופטת ש. ברלינר, שופט עמית
|
|
||
העותר: |
עאמר ג'עברי (אסיר) ע"י ב"כ עו"ד גב' סאוסן סבאג
|
|
||
נגד
|
|
|||
המשיבה: |
מדינת ישראל - ועדת השחרורים באמצעות פרקליטות מחוז חיפה - פלילי ע"י ב"כ עו"ד גב' מאיה הרטמן
|
|
||
|
החלטה
|
|||
1. עתירה נגד החלטת וועדת השחרורים לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר מיום 10.11.15 לפיה נדחתה בקשתו של העותר להשתחרר על תנאי מן המאסר למשך 4 שנים שהושת עליו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בת"פ מס' 24548-06-13, מיום 15.6.14.
2. העותר, תושב חברון, הורשע בתיק הפלילי הנ"ל, על פי הודאתו בשלוש עבירות של סחר בנשק ובשתי עבירות של נשיאת נשק, לאחר שבשלוש עסקאות נפרדות רכש ממנו סוכן משטרתי שני אקדחים, רובה קלצ'ניקוב, מחסנית וכדורים. בגזר הדין הוטלו עליו עונשים אלה: 48 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את העבירות בהן הוא הורשע, וכן קנס בסך 7,500 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם.
3. בדיון בפני הוועדה טענה המדינה כי אף שמדובר במאסר ראשון, נשקפת מן העותר מסוכנות גבוהה כלפי בטחון המדינה, אם ישוחרר. העותר טען, מצידו, כי מדובר במאסר ראשון ובאסיר שאין לו הרשעות קודמות, בעבירות שבוצעו מחוץ לגבולות המדינה, התנהגותו בכלא טובה, העותר מבין את חומרת מעשיו וראוי ליתן לו הזדמנות, וגם נמצאה בעבורו עבודה בחברון, לכשישוחרר.
2
4. בפני הוועדה הוצגו מידעים, לגביהם קבעה הוועדה כי "לא נראה לה כי ניתן ללמוד ממידעים אלה ומהם בלבד, על מסוכנות מצידו של האסיר והיא יוצאת מתוך הנחה שהתנהגותו בכלא הייתה תקינה לאורך תקופת שהייתו בכלא". למרות זאת לא נעתרה הוועדה לבקשת השחרור, לאחר ששמה את הדגש על המסוכנות הנשקפת מן העותר, לכשישוחרר. על מסוכנותו של העותר למדה הוועדה מחומרת העבירות, מכמותן. "אלה הם" כתבה הוועדה, "מעשים חמורים ביותר וניתן להסיק מהם את המסוכנות הטמונה באסיר. לא זו בלבד אלא שבהתחשב במצב השורר כיום במדינה ובשטחים, ריבוי אירועי הפח"ע, שימוש בכלי נשק שונים החל מסכינים וכלה בכלי נשק קונבנציונאליים כגון אקדחים ותתי מקלע אוטומטיים, מצביעים על מצב חמור, מסוכן ואין להתעלם מכך גם במסגרת של שחרור אסירים שהורשעו, כאמור, בעבירות הנ"ל." העותר היה נאשם מס' 4 בתיק הפלילי הנ"ל. נאשם אחר, הנאשם מס' 2, עליו הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל בגין עסקת נשק אחת, שוחרר שחרור מוקדם בהחלטה מיום 29.7.14, ולגבי הטענה שאין להפלות בין האסירים ציינה הוועדה כי באותה פרשה לא הועלתה בפני הוועדה "טענה נוספת מלבד חומרת העבירה לכן הגיעה [הוועדה] למסקנה כי ניתן לשחרר את האסיר שחרור מוקדם, לעניין זה נציין", הוסיפה הוועדה, "כי הדיון בעניינו של האסיר התקיים זמן רב לפני כל האירועים הפוקדים את השטחים והמדינה שוב ושוב (כמדי יום ביומו), אין להוציא מכלל אפשרות סבירה שאילו דיון זה היה מתנהל היום, החלטת וועדת השחרורים הייתה שונה. ... נציין גם שהאסיר שבפנינו הנו תושב חברון אשר ממנה ובה מתרחשים אירועי פח"ע יומיומיים" בין היתר לאור "זמינותו של האמל"ח שיש עמו פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית."
5. טענתו העיקרית של העותר היא כי אין זה מוצדק לפקוד עליו את עוונותיהם של אחרים, ואין להדביק לו תווית של אסיר מסוכן אך משום שהוא תושב העיר חברון. עוד טען העותר כי אין להסיק מסקנה לחובתו ממצב בטחוני זמני השורר כיום. באשר לו עצמו, יש לייחס משקל מתאים לכך שאין לו כל כוונה לסכן בדרך כלשהי את בטחון המדינה, וכדבריו בפני הוועדה הוא "מבקש סליחה ... מישראל. למדתי לקח ממאסר זה. אם ירצה השם אצא מכאן ואעבוד ואשלם את הקנס שלי. רוצה לחזור לאשתי ... מבקש סליחה ...".
מנגד טוענת המשיבה כי לאור החשש הממשי כי העותר יחזור לסורו לכשישוחרר, אין להיעתר לבקשתו, וכי נוכח המצב הנוכחי בשטחים ובעיקר בחברון בסמוך למועד השחרור, החלטת הוועדה סבירה.
3
6. כפי שקבע בית משפט זה בהרכב אחר (ס. הנשיא שפירא, והשופטים אליקים וטאובר), עת"א 52774-06-15, החלטה מיום 2.7.15), "שאלת המסוכנות אינה נמדדת אך ורק לפי העבירה בה הורשע האסיר, אלא שעל ועדת השחרורים לבחון עד כמה קיים סיכון שלאחר שחרורו יחזור האסיר לבצע עבירות". סיכון זה לחזור ולבצע עבירות נגד בטחון המדינה, או עבירות בנשק, עשוי להיות מוגבר כאשר לוקחים בחשבון את הקורה בסביבת מגוריו של האסיר בתקופה של השחרור. כאשר המצב רגוע, ניתן לחשוב כי האסיר לא ייגרר שוב למעשיו כבעבר, כאשר המצב תוסס ואירועים מתרחשים מדי יום ביומו, הסיכון העשוי להיות נשקף מן האסיר, מוגבר. לכך יש להוסיף כי המידעים המונחים בפנינו לגבי התנהגותו של העותר בכלא, אין בהם כדי לחזק, בלשון המעטה, את היותו ראוי לשחרור מוקדם. נהפוך הוא.
7. לאור כל האמור נראה לנו כי החלטת הוועדה סבירה, ומכל מקום אינה חורגת מן הסביר במידה המצדיקה את התערבותנו.
8. אנו מחליטים לפיכך לדחות את העתירה.
המזכירות תמציא את העתקי החלטה זו אל:
1. ב"כ העותר - עו"ד גב' סאוסן סבאג, עכו.
2. ב"כ המשיבה - פרקליטות מחוז חיפה (פלילי), ע"י ב"כ עו"ד גב' מאיה הרטמן.
3. שב"ס - מחלקת האסיר.
הפרקליטה תוכל לקבל את המיידעים בחזרה לרשותה באמצעות לשכת האב"ד.
ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ו, 10 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.
|
|
|
|
|
י' גריל, שופט בכיר [אב"ד] |
|
ב' בר-זיו, שופטת |
|
ש' ברלינר, שופט עמית |
