1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ליפשיץ

ב"כ המשיב 2 עו"ד יוני חדד

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה מאסר ראשון למשך שנתיים בגין עבירות מרמה, איומים, אלימות, שוחד, הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט, נושא 4 אישומים בת"פ 29554-04-13 (בימ"ש מחוזי ת"א) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 29.9.14 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי תוך התחייבות לצאת את הארץ ולחזור למדינת מוצאו, הודו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר זקפה לחובתו של העותר את העובדה שלא עבר תהליך טיפולי במהלך מאסרו, שכן הוא מעולם לא נפגש עם עו"ס ולא הופנה לשום תוכנית שיקומית.

לטענתו, התנהגות העותר במהלך מאסרו ללא רבב, הוא שרוי במצוקה נפשית בגלל תנאי מאסרו, זו הסתבכותו היחידה עם החוק ומשכך החלטת הוועדה נושא העתירה חורגת ממתחם הסבירות.

ב"כ המשיב 2 מתנגד לשחרורו של העותר על תנאי וטוען כי העותר הוכיח את מסוכנותו בביצוע העבירות נושא מאסרו ובהיעדר טיפול אין כל אינדיקציה לכך שמסוכנותו פחתה.

ב"כ המשיב מפנה לעובדה שהעותר ניסה להימלט מהארץ במהלך משפטו ולכן הוא אינו ראוי לאמון הוועדה שלא יחזור על התנהגותו.

לצורך המשך הדיון בעתירה הפנינו שאלה לגורמים הטיפוליים במקום מאסרו של העותר בכל הקשור להליך טיפולי אותו ניתן לתת לעותר.

2

היום מונח בפנינו מכתבה של ראש תחום טו"ש בכלא רימונים, מקום מאסרו של העותר, ממנו עולה כי בשיחת הקבלה של העותר הוא מסר פרטים על משפחתו בחו"ל, ידע לציין את אופי עבירותיו, ציין כי מאשימים אותו וביקש להשתלב בתעסוקה.

לדברי העו"ס, בתום השיחה ניתנה לו האפשרות לפנות לגורמי הטיפול במידת הצורך אך הוא לא עשה כן אלא רק עמד איתם בקשר קונקרטי.

בעקבות הדיון הקודם פנתה העו"ס לעותר פעם נוספת בנושא הטיפול והוא ציין שהוא עדיין איננו מעוניין בטיפול, רוצה גירוש, ורוצה לחזור למשפחתו בהודו כי אביו חולה שם מזה 12 שנה.

העותר ציין כי בא כוחו אמר לו לגבי השיקום אך הוא אינו מעוניין בטיפול.

בסיפא מכתבה כותבת העו"ס כי גם כיום העותר לא מודה בעבירות המיוחסות לו ומציין שהוא רב עם אנשים כיוון שגילו שהוא עובד עם המשטרה.

איננו רואים כל מקום לפקפק בנכונות הפרטים שנכתבו במכתבה של העו"ס, שכוללים פרטים מעבר להצעה שהופנתה לעותר להשתלב בהליך טיפולי.

עמדתו של העותר בכל הקשור להשתלבות בהליך טיפולי שוללת את האפשרות לשחרורו על תנאי שכן הוא לא הוכיח בפני הוועדה במידה המוטלת עליו כי יש לו סיכויי שיקום לאחר שחרורו, ללא כל תוכנית טיפולית, הגם שלפי דבריו הוא יחזור למקום הולדתו בהודו ולא הוכיח כי פגה המסוכנות הנובעת מהתנהגותו במקרים נושא מאסרו.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום כ"ד כסלו תשע"ה, 16/12/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.