1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ערן ראו

ב"כ המשיב 2 עו"ד עינת לב ארי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר שני למשך 18 חודשים בגין עבירות רכוש והחזקת סם לצריכה עצמית והוא עותר כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 27.2.14 שלא לשחרר אותו על תנאי בתנאי תוכנית רש"א הכוללים שהייה במרכז "חוסן", שבו שהה בעבר.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר קבעה שתוכנית רש"א לא תאיין את מסוכנותו של העותר מאחר והיא אמורה להימשך שנתיים בעוד העותר אמור לסיים את תקופת הרישיון בעוד 5 חודשים.

עוד טוען ב"כ העותר כי העותר החל טיפול גמילה מסמים בין כותלי בית הסוהר בקבוצות NA וצעדים לפני מס' חודשים ומוכן להמשיך בטיפול כזה במרכז "חוסן", גם במשך שנתיים משחרורו המוקדם.

לטענת ב"כ העותר, אין לזקוף לחובתו של העותר את מעצרו הקודם שכן הוא היה לפני שנים רבות.

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר ומצביעה על האמור בדו"ח הסוציאלי לפיו העותר לוקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו ובוחר לספק מידע חלקי על מצבו.

לטענת ב"כ המשיב, הסכמתו של העותר להשתלב בתוכנית רש"א למשך שנתיים מעוררת תמיהה נוכח העובדה שלא השתתף בהליך טיפולי במהלך מאסרו.

2

ב"כ המשיב טוען כי הוועדה התרשמה מעברו הפלילי המכביד של העותר ומכך שכולו נובע משימוש שעשה בסמים.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא אכן הטילה ספק ביכולת של התוכנית הטיפולית לאיין את מסוכנותו של העותר בכל הקשור לשימוש בסמים ולביצוע עבירות כתוצאה משימוש, כפי שביצע במעשים נושא מאסרו.

אף אנו שותפים לספק זה שכן גם אם התוכנית עצמה היא תוכנית טובה הרי הסכמתו של העותר להשתלב תוכנית כזו למשך תקופה ארוכה אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שבמהלך מאסרו הוא לא עבר תהליך טיפולי אמיתי, אלא רק טיפול נכים של השתתפות בקבוצות NA וצעדים.

3

לאור כל האמור לעיל, ומבלי צורך להתייחס לנימוקים האחרים שגרמו לוועדה לדחות את בקשת העותר לשחרור על תנאי, אנו דוחים את העתירה.