1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ערן צלניקר

ב"כ המשיב 2 עו"ד אלון טנקג'י

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה 3 שנות מאסר בגין סחיטה באיומים ועבירות מיסים וביום 24.6.15 החליטה המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") לדחות את הדיון בבקשתו לשחרור על תנאי עד יום 7.10.15 כדי שיוכיח את רצינותו ביחס לפיצוי המתלונן בסכום של 125,000 ₪ וכדי לבחון האם נפתרה בעיית האיזוק האלקטרוני.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי על פי המסמך שהתקבל ממרכז לגביית קנסות עניין הפיצוי שחויב המערער לפצות את קורבן מאסר נפתר בדרך של חיובו לשלם סכום של 56,000 ₪ ב-40 תשלומים חודשיים, שאותם החלו הוריו לשלם.

2

ב"כ המשיב טוען כי אין בהסדר שאליו הגיע העותר, לטענתו, עם המרכז לגביית קנסות כדי לפצות את קורבן העבירה ולו במקצת הפיצוי שחויב העותר לפצות בגזר הדין נושא מאסרו ולכל היותר הפיצוי מכסה את הקנס, כאשר גם המרכז לגביית קנסות אינו מתעלם מכך שאם על העותר לשלם פיצוי, הרי ייזקף כל סכום שישולם תחילה לחוב הפיצוי.

מהאמור לעיל עולה, לכאורה, שעניין הפיצוי שחויב העותר לפצות את קורבן מעשיו לא זכה לעת הזו להתייחסות המרכז לגביית קנסות, ומשכך הם פני הדברים, יעביר ב"כ המשיב שאילתה למרכז לגביית קנסות על מנת שיבהיר האם ההסדר שהוצג בפני הוועדה ואשר הוצג גם בפנינו מתייחס לפיצוי שחויב העותר לפצות את קורבן מעשיו והאם הסכום ששולם עד כה על ידי העותר באמצעות הוריו נזקף לטובת הפיצוי או שנזקף לטובת הקנס, וכן לגבי גורל יתרת הפיצוי שההסדר אינו מתייחס אליו.

הבהרה זו של המרכז לגביית קנסות תהיה לנגד עיני ועדת השחרורים בדיון שתקיים ביום 7.10.15 והיא תחליט בהתחשב, בין השאר, בתגובה של המרכז לגביית קנסות.

בכפוף לאמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תשע"ה, 06/09/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.